פחד מביטחון עצמי, יש דבר כזה?

לחמש שנים.. הדברים קרו לאט ובזהירות ותוצאות מדהימות, אך הקטע של הביטחון העצמי נשאר תקוע המון זמן, דיברתי איתה על זה...היא אומרת שיש עוד עבודה ויבוא עם הזמן..
עדיין אני מבקשת דעה נוספת

שלום רונה,

נשמע שבאמת עשית דרך משמעותית ויקרה. ממצב של דיכאון וחיתוך עצמי הגעת למצב בו את שלמה ואף אוהבת את עצמך, כבר לא פוצעת את עצמך, ומרגישה ערך עצמי - זה נהדר!

את כעת כמו ניצן, עדיין עדין ומכונס בתוך עצמו, אך כבר יודע שהוא פרח, ובבוא הזמן יפרח במלוא הדרו. אתן עושות עבודה טובה בטיפול, ואני מסכימה עם המטפלת שלך שאת בדרך הנכונה.

יכול להיות שבאמת יש לך פחד מלתפוס מקום, להתבלט, אולי את חוששת מחוסר פירגון, קינאה, תחרות או כדומה. אלו דברים עמוקים שלא אוכל להשיב עליהם כאן, מחוסר היכרות איתך. המשיכי לעבוד על זה בטיפול.

לגבי עצות פרקטיות, נסי לבקש מהמטפלת שלך יותר הכוונה התנהגותית, סביב חשיפה הדרגתית במצבים חברתיים. אולי במקביל לטיפול הדינמי תוכלי להצטרף לקבוצה העוסקת בחרדה חברתית, או לקבל טיפול קוגנטיבי-התנהגותי שהוא מובנה, ממוקד ומגדיר יעדים בהשתלבות.

אני ממליצה לך תמיד לשמור על חיוך כשאת בחברה. אנשים נוטים לפרש ביישנות וסגירות כסוג של ריחוק או התנשאות. חיוך חם מגשר על הטעות הזו ומביא יחס חם ומקבל.

לפני כל מפכש חברתי נסי להגדיר לעצמך מטרה קטנה, שאם תצליחי לממש אותה תרשי לעצמך להיות מרוצה מעצמך. למשל, להעלות נושא בשיחה, להתבדח, להציג את עצמך בפני מישהו לא מוכר, להתעניין בשלומם של שלושה אנשים, לספר על עצמך משהו אישי (כל פעם משו אחד, לא הכל בבת אחת...).

למרות שנדמה לך שכולם מלבדך מלאי בטחון, אני מבטיחה לך שרוב האנשים מתמודדים עם רמה מסויימת של מתח חברתי, וקושי למצוא את מקומם. כולם שמים מסכות ומנסים לשחק את המשחק כמיטב יכולתם. לכולם די קשה. נסי לפעמים במקום להיות עסוקה בעצמך, דווקא לתת יחס חם לאחרים כדי שהם ירגישו יותר בנוח. נסי להחמיא, להתעניין, להזמין לשיחה. תתפלאי כמה אחרים ישמחו להושטת היד שלך.

נסי ליצור לעצמך קבוצה קטנה של חברות טובות, איתן תרגישי בטוחה וטבעית. אני יודעת שלשם כך צריך לפעמים להתגבר על פגיעות וקשיים, אך ההשקעה משתלמת.

מקווה שעזרתי מעט,

נסי להביט קדימה בעיניים חיוביות, ושתהייה שנה מצויינת!