דאגה

שלום לך,

אני יכולה רק לדמיין כמה כאב וקושי את נושאת בליבך. אני מחזקת את ידייך, ומאחלת לביתך רפואה שלמה.

לא ברור מתוך התאור האם הבת מטופלת במסגרת כלשהי. נשמע שאת ניזונה מעצות שעוברות מפה לאוזן, אך לא מהכוונה מסודרת של איש מקצוע שמכיר את ביתך. אם הבת עדיין איננה מטופלת, יש לעזור לה למצוא פסיכיאטר/ית בדחיפות, ובמקביל להרחיק כל אמצעי לפגיעה עצמית (לרבות חפצים חדים). במקרה חרום ניתן לפנות לחדר מיון כללי או פסיכיאטרי.

הרופא המטפל יוכל להשיב על כל שאלותייך, באופן המותאם לבת ולצרכיה. אנו כאן בפורום פסיכולוגיה איננו יכולים להגיב בנושאי תרופות, ואני ממליצה לך לקבל את התשובות מרופא שמכיר את הבת, ולא מפורום וירטואלי. העניין מדי רציני ואף קריטי.

ביתך אמנם בגירה, אך עדיין חיה איתך, וכנראה גם לא נפרדת רגשית ממך. לטובת שתיכן, אני ממליצה גם לך לפנות לאיש מקצוע על מנת לקבל הכוונה, הדרכה ותמיכה, ולנסות לברר האם הקשר ביניכן, מערכת היחסים בעבר ובהווה, התקשורת ומידת התמיכה, עשויים להשפיע על מצבה.

שתגלו השנה אור רך ומרגיע בקצה מנהרה ארוכה,

שנה טובה ומבורכת