מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שאלה לפסיכולוגיםh06/09/2010
היי,
יש לי שאלונת,
אני מאד מאמינה בפסיכולוגיה ובטיפול פסיכולוגי ואני אפילו נמצאת.
אבל יש לי מן מחשבה כזו שהכל טוב ויפה הפסיכולוג רוצה לעזור והוא שם בשבילך (בלי קשר למי שאני מכירה אלא מחשבה כללית על כולם), אבל בתכלס זה עבודה שלו זה לא באמת מעניין אותו ממך, זה לא כמו שתכיר בנאדם מן מורה דרך כזה במהלך החיים או משהו דומה כאילו הכוונה שבמחשבה שלי הוא שם כי הוא מקבל על זה כסף. אוהב את זה ומאמין בזה אבל לא באמת אכפת לו מהמטופל הוא לא יכול להרגיש משהו לאותו בנאדם. אין מה לעשות זו עובדה. ולכן נורא קשה לי להרגיש בנוח עד הסוף או להרגיש שאני באמת מעניינת.
לפעמים עולות מחשבות "יו הוא בטח רוצה לעוף מפה או חושב לעצמו מה הוא צריך לעשות עוד שעה" וכדומה.... כאילו שברגע שהוא מסיים עם מטופל הכל נעלם כאילו לא היה ואז שוב עובר שבוע ושוב הוא חוזר, עכשיו בשביל המטופל זה משהו משמעותי חלק מהתקופה בחיים וכאילו מהצד השני זה עוד מטופל. עכשיו בעיקרון במקרה הפרטי שלי אני לא רואה את זה ככה אבל במחשבות אני מתארת לעצמי שזה בטח ככה.
הייתי רוצה לשמוע דעתכם כמטפלים איך אתם רואים את זה, אשמח לשמוע את האמת ההרגשה שלכם בפנים כמטפלים.
תודה ושנה טובה לכולם!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דייג אוהב דגים?
שחף ביתן07/09/2010שלום לך,
את שואלת שאלה קשה וחשובה שבוודאי מטרידה לא רק אותך. שאלת הקשר הטיפולי שמותנה על ידי כסף, למרות שהוא אמור להיות קשר שמבוסס על אמפטיה, חיבור ויחסים ממשיים. אני חושב שאין זה מקרי שבחרת לשאול זאת בפורום שבו הפסיכולוגים עונים שלא בתשלום.
אין לי ספק שהקשר הטיפולי הוא ממשי ואמיתי, על אף שהוא נעשה במסגרת שבה יש תשלום על הטיפול. כמו שגננת או מטפלת יכולה לאהוב את הילדים שבהם היא מטפלת. עם זאת, ברור שזה קשר מורכב, אישי, ומגוון, שבו גם המטפל הוא אדם, עם צרכים, קשיים ומחשבות משל עצמו. אך אני חושב שהמסירות והקשר של איש הטיפול אינו נובע מהכסף, לפחות לא בהכרח. כמו שכשאנו קוראים ספר, אפשר להרגיש אם הסופר 'זייף', וכתב רק כדי לקבל תשלום על הספר, או שהוא כתב אותו מתוך ליבו, למרות שגם כאן הוא יקבל כסף. או כמו שמרגישים אחרת כאשר פונים לבעל מקצוע שעושה את ההעבודה כי הוא אוהב אותה, מאשר בל מקצוע אשר ברור שהוא שם רק עבור הכסף.
אי אפשר לזייף קשר, ובטח לא קשר אינטימי כמו הקשר הטיפולי.
אני חושב שהשאלות שיש לך הם רלוונטיות וחשובות גם לקשר הטיפולי שלך, וחשוב שתעלי אותן. העלית שאלות ספציפיות לךף התחושה שהוא רוצה להיות במקום אחר, או חושב על משהו אחר. יכול להיות שזה קשור לקושי שלך להאמין שרוצים להיות איתך? בחברתך? להרגיש בעלת ערך? יכול להיות שזה משהו שקשור לקשר ביניכם, לאופן שבו המטפל נמצא איתך, למשהו שעולה שקשור למי שאת, ולמי שהוא ולמפגש שלכם.חשוב שתבררו ביניכם את זה. אם אפשר ללמוד משהו מפסיכולוגיה, לעניות דעתי, זה שעל מנת שקשר יהיה משמעותי ואינטימי הוא צריך לשרוד גם את החלקים הקשים והלא נעימים שאנחנו נוטים להשאיר בחוץ. אני מאמין כי המטפל ישמח לשמוע ויוקיר את הרגשות והמחשבות שלך הקשורים לטיפול.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

