התמודדות עם פרידה ובקשה לקבלת עצה

שלום אני רונן בן 25. גדלתי בסביבה דתית-חרדית, וכפועל יוצא מכך, עד גיל 19-20 כמעט ולא היה לי קשר עם בנות המין השני.
בגיל 19-20 היה לי קשר ראשון עם בחורה, חילוניה, קשר שלא הבשיל לשום דבר. אני מספר על הקשר הזה, כיוון שהוא היה משמעותי מבחינתי למרות כי הוא לא הוביל לשום מקום ולא נמשך הרבה זמן, ואף לא הגיע לכדי קשר אינטימי.
למען הסדר הטוב אציין כי, בתקופה הזאת עזבתי לפרק זמן את הדת.
בסביבות מרץ 2009 במהלך שהייתי בניו יורק פגשתי בחורה נהדרת (בחורה שגרה בניו יורק אך במקור היא מגיעה מדרום אפריקה) בחורה יהודיה דתיה דיי אדוקה. באותו הזמן כבר שבתי למקורות, קרי שמרתי מצוות. הקשר שלנו היה נפלא, (יש לציין שהוא התנהל בשפה האנגלית כשאני מדביק את הקצב בשפה), התקשורת הייתה טובה, היה לנו הרבה במשותף, אך הקשר לא כלל אינטימיות כיוון שהיא טענה, זמן לא רב אחרי שהכרנו, שהיא רוצה לשמור נגיעה ואני הסכמתי לכבד את דעתה.
הקשר שלנו נמשך כמה שבועות שלאחריהם היא נסעה למולדתה לחופשה ואני שבתי לישראל על מנת לגשת לבחינה חשובה, שבמשך כל הזמן הזה היינו בקשר טלפוני תכוף. לאחר כחודשיים שבתי לארה"ב, הקשר אף נכנס לשלבים עמוקים יותר מבחינה נפשית, ואני באיזהו שלב כבר הייתי "שיכור" מאהבה. ראוי לציין, שבמשך הזמן לא ידעתי היכן אני נמצא עם הקשר הזה, בעיקר ביני לבין עצמי כיוון שהיה ברור לי שבציבור המסויים הזה משמעות הקשר זה חתונה דיי במהירות, ועל מנת לדחות את הקץ נמנעתי מלדבר במפורש על משמעות הקשר בעינינו, למרות שהיה לנו דיי טוב. הקשר היה מעולה, דיברנו לפחות פעם ביום בטלפון למשך לפחות חצי שעה, כיוון שהיא עבדה במקום מאוד מאוד לחוץ היינו נפגשים פעם אחת באמצע שבוע והיינו מבלים יחד את כל הסופש (שישי לראשון בלילה). יום אחד לאחר למעלה מחודש מאז שחזרתי הרגשתי בחוש שמשהו לא בסדר, ואכן לאחר יום יומיים שנפגשנו כאשר העלתי את העניין ובקשתי לוודא איך היא רואה את הקשר, היא היא הודיעה לי להפתעתי המאוד רבה כי היא לא חושבת שזה הולך לעבוד. לטענתה אנחנו נמצאים במקומות שונים, בעיקר בעניין הדת, ולמרות שמאוד טוב לה איתי, והיא מרגישה שהיה יכול להיות לה מאוד כיף להמשיך את הקשר, היא לא חושבת שזה יוביל לאנשהו (חתונה) ולכן היא מעדיפה לחתוך את זה כאן ועכשיו. אני נשברתי. רציתי לבכות מייד והתאפקתי עד שחזרתי הבייתה. הייתי חסר אנים. למחרת חברה טובה שלה סיפרה לי שהיא לא ישנה כל הלילה לאחר שהיא הודיעה לי על הפרידה.
שבוע לאחר מכן, הרמתי לה טלפון, שוחחנו כשלש שעות, שבסיומן היא בקשה ואני הסכמתי שנהפוך את זה למעין הפסקה בקשר על מנת לתת לה ספייס. הסיוט הזה נמשך שלושה חודשים (בהן הייתי בארץ), שבסופן היא החליטה שזה לא יקרה.
עד היום לא הצלחתי להיפרד ממנה לגמרי. יצאתי לכמה דייטים שאף אחד אפילו לא היה קרוב למה שהרגשתי איתה. ואני עדיין מתגעגע אליה.
הגעתי לניו יורק לפני כמה חודשים, ולאחר התלבטות כתבתי לה מייל ושאלתי אם תרצה להפגש. המשך בהודעה