מעילה באימון?

שלום עלמה,

את כותבת על סיטואציה מורכבת ולאור היסטוריה ארוכה, וקשה עד בלתי אפשרי לתת תשובה פשוטה. מה שחשוב הוא בעיקר מה שאת מרגישה. בסופו של דבר תצטרכי להחליט על פי מה שאת מרגישה.

מבחינה טכנית יבשה, אכן סודיות הטיפול של אדם מעל גיל 18 קובעת כי אין לערב אדם נוסף (שלא לצורכי הדרכה והתייעצות - כלומר עם דמויות מקצועיות אחרות) ללא אישור המטופל. מצבי קיצון כגון סכנה של פגיעה בעצמי או פגיעה באחרים יכולים להוביל להפרה של כלל זה.

עם זאת, טיפול הוא לעיתים רחוקות יבש וחשוב לנסות להבין את ההתרחשות בקשר הטיפולי הייחודי שלכן. לפי דברייך נראה כי את פגועה פעמיים, בפעם הראשונה על המעילה באימון, ובפעם השנייה על אופן ההתמודדות של המטפלת עם תחושותייך בעקבות זאת.
רצוי להביא אל הטיפול גם את הפגיעה הזו. נדמה כי אתן מדברות על מה אפשר לדבר בקשר ביניכן ומה לא? עד כמה יש פתיחות ואפשרות לדבר? על מה אי אפשר? מה לא נכנס לקשר? גם המטפלת לא בטוחה מה היא יכולה להביא לקשר, כפי שאמרה לך. אך אין בכך דווקא להאשים או להעביר אלייך את האחריות, אלא אולי הזמנה לבחון את הקשר שלכן, ומה הגבולות שלו ושל הדיבור בתוכו. אתן יכולות כמובן להיות אפשרויות נוספות שיעלו בבירור של הקשר ביניכן לאור האירועים שאת מתארת.

חשוב לבחון את האכזבה שלך, ורצוי, אם זה מתאפשר, לעשות זאת בתוך הקשר הטיפולי.

בהצלחה

אני בדעה שאיש מקצוע צריך גם לדעת לקחת אחריות על הטעויות שהוא עושה .
וגם לחשוב איזה מסר היא מעבירה לי שהיא מתקשרת לאימי ומבקשת ממנה לתת לי צומת לב וכו.
אני בת 30 (ולא משהו..) אדם בוגר
אם היא הייתה מוטרדת הייתה יכולה להתקשר אלי (יש לה את מספר הנייד שלי) או לכתוב לי מייל ולבדוק אם אני בסדר .

היא הודתה מצד אחד שטעתה אבל מצד שני העבירה חלק מהאחריות חזרה אלי (שאני שומרת דיסטנס וכו).
מפריע לי שלא לקחה בעלות על הטעות שלה בצורה מלאה .

וכן.. היא יודעת מה אני חושבת ומרגישה

שב"ש
עלמה