שאלה

אז ככה,לפני כשמונה חודשים איבדתי חבר קרוב שבעבר גם היינו במערכת יחסים ולאחריה נשארנו ידידים מאוד קרובים.
אולי זה ישמע קצת מוזר אבל כל שמונת החודשים לא הגעתי להוריו ולמשפחתו שהייתישם בעבר כבת בית. לפני כשבוע וחצי התחלתי להתגעגע אליו ולהשות כל מי שראיתי אליו.
החלטתי שאני צריכה להתקשר וללכת לבקר אותם ולהפסיק להדחיק את זה כמו שעשיתי עד עכשיו
אז באמת כך היה-הלכתי, ישבנו, בכינו...מאז הייתי שם שלוש פעמים. פשוט אני מרגישה שאני צריכה לפצות על זה שלא הייתי שם כל התקופה הזאת!! וכמובן הוריו ומשפחתו כ"כ שמחים שאני באה, אני מזכירה להם אותו, אני מספרת להם והם לי סיפורים עליו, ואמא שלו מתקשרת אליי כל יום ושואל אם אני באה היום...
מפגישתינו הראשונה אני לא יכולה להתרכז בכלום, כל חיי השתנו, געגועיי אליו מתגברים ומתעצמים מיום ליום.... אני מרגישה כאילו התאהבתי בו מחדש,אבל בעצם הוא לא כאן....
אנשים קרובים אליי אומרים לי כל הזמן שאין לי מה לעשות שם ואני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ושאני א מוצאת את האוזן קשבת שלה ציפיתי!!!

איך אוכל לעבור את זה??? אני פשוט לא רוצה להאמין שלא אראה אותו שוב,שלא ארגיש אותו, שהוא לא יהיה פה יותר!!