OCD

הי גל,

אתחיל בסוף. לבטים לגבי טיפול שייכים תמיד לטיפול עצמו, והכי נכון להעלות אותם בתוך הטיפול עם המטפל/ת. שם זה יכול לקבל את המענה הרחב ביותר, המעמיק ביותר, ובעיקר ההתמודדות עצמה עם הלבטים האלו היא חלק חשוב מאוד בתהליך קבלת ההחלטה לגבי הטיפול.

לגבי שאלתך הספציפית, ישנם מחקרים שמראים היום כי CBT הינו טיפול יעיל בOCD, ונותנים עדיפות לטיפול זה בהפרעת ה-OCD. אך אין זה אומר כי הוא הטיפול היחיד. גם בגישה הדינאמית מטפלים ב-OCD, ויש לה את הכלים שלה להתמודדות עם הפרעה זו.
חשוב לבחון כל מקרה לגופו. יש חשיבות, למשל, לחומרת ה-OCD. ככל שהמקרה חמור יותר ומפריע להתנהלות תקינה של חייו של הפונה, והמקרה ודורש התערבות דחופה יותר לטיפול בו, קיימת עדיפות לפנות ל-CBT שמציע את הטיפול המהיר יותר והממוקד יותר בבעיה. במצבים שזהו חלק מדפוס רחב יותר, ואין לחץ אקוטי לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר, הגישה הדינאמית יכולה להתאים.
בכל מקרה, תמיד הכי חשוב מה מרגיש המטופל, יש אנשים ששיטה אחת הרבה פחות מתאימה להם מאחרת, ללא קשר למחקרים ולהפרעה.

כרגע קיים קשר טיפולי שעולה מדבריך שהוא מיטיב ונוצר בו אמון. על כן אני יכול רק להמליץ לבחון את השאלה בתוך הטיפול. יש מטפלים שמשלבים גישות, או מוצאים פתרונות אחרים. על כל פנים העלאת הבעיה היא חלק מהטיפול עצמו.

בהצלחה

היי ותודה על תגובתך!
רציתי לשאול עוד שאלה:מה גורם לOCD?מבחינה תורשתית אין לאף אחד ממשפחתי ,רק בגיל 16 זה התחיל לי,כל מיני טקסים ,אז קרו שם כמה אירועים בקטע בריאותי שגרמו לי לאבד את השליטה על חיי וכנראה שהמחשבות והטקסים החזירו לי בדרך המוזרה את השליטה.אך האם זה רק זה?
ודבר נוסף-אם אני מוכנה להיפתח ולדבר ולנסות עם המטפלת הדינמית שלי ,אך אני ממש לא רוצה תרופות בעניין(לא מעונינת לא בהשפעות לוואי ולא תיקים אצל פסיכי'!),האם יש סיכוי שרק דיבור יעזור?
תודה

שלום לך,

את יכולה להתעניין ולקרוא באינטרנט על OCD וגורמיה, וגם להעלות את השאלה בטיפול. ישנן תיאוריות שונות בפסיכולוגיה המציעות סיבות שונות וטיפולים שונים ל-OCD. באופן כללי, כמו גם במקרים אחרים בפסיכולוגיה, גורמים גנטיים יכולים להעלות את הסבירות ללקות בתופעה נפשית כלשהי, אך ברור כי אין הם מכריעים בעניין לבדם.
עצם זה שאת מאתרת מתי התחילו הסימפטומים וקושרת אותם עם איבוד שליטה הוא כיוון טוב, וכדאי להמשיך לחקור בו. טיפול בגישה הדינאמית יתמקד בתהליכים לא-מודעים, וישאל מה בלא-מודע עורר חרדה וחוסר שליטה שהטקסים ניסו להרגיע את החרדה ולהחזיר את השליטה.
לגבי התרופות, לא הייתי שולל מראש את האפשרות, וכדאי גם כאן להעלות את השאלה בטיפול. עם זאת, אין צורך להכריע עכשיו. גם כאן, שאלת החומרה וההשפעה על החיים היא קריטית, כמו גם האם טיפול לא-תרופתי עוזר. העלי את הנושא בטיפול, תני לעצמך את הזמן, והחליטי יחד עם המטפלת בתהליך שדורש זמן. תשובה זו אמנם מכניסה גורמים של אי-וודאות, ונראה כי זה חלק מהקושי שלך. אני מקווה כי תוכלי להיעזר בקשר הטיפולי על מנת לשאת את אי-הוודאות הזו ולתת לתהליך הטיפולי לעשות את שלו.

בהצלחה