סיפור מסובך

הייתי במערכת יחסים של שנתיים עד לפני שנה שהיא הסתיימה
אני בת 28, היו לי מערכות יחסים לפני כן, אבל אף פעם לא משהו כל כך עוצמתי ואף פעם לא אהבתי משהו כמו שאהבתי אותו. הוא בחור מוכשר, אמן, מוסיקלי, חכם בטירוף, ניראה מעולה... ואחרי שלושה חודשים של קשר הוא אמר לי שיש לו מאניה דיפרסיה והוא מטופל.
לא הייתה לי בעיה עם זה, הקשר המשיך והיה מצוין עד לשלב שהוא הפסיק עם התרופות.
את הדיכאון עברנו, את המאניה כבר לא..
מאז עברה שנה, שנה בה לא ראיתי אותו! בסוף הקשר הוא פשוט נעלם לגמרי
לא הייתי בקשרים חדשים, ניסיתי, חיפשתי, לא הצלחתי למצוא את אותו סוג של רגש וגם לא התגברתי על הפרידה הקשה ממנו
פתאום הוא חזר לחיי טוען שהוא השתנה, השתפר, מטופל ומה לא...
אני לא יודעת אם אני מסוגלת להכניס את עצמי לזה שוב, אני לא יודעת מה אני אעשה אם זה יקרה שוב ובעיקר אני מרגישה שאני בגיל שאני כבר לא יכולה "לבזבז את זמני".
מה לעשות?
נ.ב. עוד משהו שהתחלתי לחשוב עליו ואני לא יודעת אם זה פיירי או לגיטימי מצידי, זה מצב של להעביר את המחלה לילדים... האם בכלל יש לנו עתיד?