דיכאון אחרי תואר.

שלום שירה

אינני חושבת שיש תסמונת כזו, אבל נשמע מאוד מתסכל, ללמוד להשקיע כל כך הרבה זמן כסף ומאמץ, ולגלות שאין חשק עבוד באותו המקצוע.
את צודקת שנסיעה לחול לא תפתור כנראה שום דבר, רק תדחה את הקץ.
אינני יודעת מה למדת ובת כמה את, אבל שווה לשקול מחדש מה הייתי רוצה לעשות בחיים, ואולי זה משבר עמוק יותר ממקצוע, של התבגרות אחריות והתחלת החיים האמיתיים. בררי לעצמך, לפני שאת מקבלת החלטות.

בהצלחה!

יפעת,
אני בת 26 לאחר תואר בהוראת החינוך הגופני.
אני בטיפול כבר שנה ומנסה לברר. לא ניראה לי שזה מaבר עמוק יותר אלא משבר מקצועי שעולה השאלה במה אני יכול להיות טוב ולהצליח?
חשבתי לעשות פסק זמן ולטייל בחול אבל בהתחשב בזה שאין לי למה לחזור לא עושה לי חשק לנסוע.
יש לי בעיה עם קבלת החלטות כמו ששמת לב.
וגם רציתי לשים קץ לטיפול כי הוא לא פותר תבעיות ואני עדיין עם הבעיה המחורבנת שלי.

אולי לא בספר של ההגדרות בפסיכולוגיה
אבל הרבה חווים משבר סיום תואר
שאת מסיימת ללמוד
ומגלה במקרה הטוב שאת לא רוצה לעסוק בזה במקרה הפחות טוב
שאין לך מה לעשות עם התואר
או שאת לא מוצאת עבודה
הרבה אנשים שסיימו תואר ואפילו שעובדים במקצוע חווים משבר
פתאום מתנפצת האידיאליזציה שעשינו ללימודים ולמקצוע
מתסכל מאוד............
דבר אחד אני יכולה לנחם אותך, אפילו אם לא תעסקי במקצוע הספציפי עדיין
התואר מקשט מאוד יפה את קורות החיים שלך , וייתכן ויעזור לך להתקבל
לעולם העבודה
שיהיה בהצלחה!