גילוי אחרי הרבה שנים-לא נותן לי מנו

נראה לי שיש לך נושאים בלתי פתורים עם אביך המנוח, ואמך איתה אתה לא בקשר.

ממליץ לך לפנות לטיפול קצר טווח על מנת ללבן את הנושאים הללו,

אני גורס כי אין להתעסק בעבר יותר מידיי,

תזכור את ימיו האחרונים של אביך בהם סעדת את מיטתו לבדך,
אני בטוח שהוא הוקיר לך על זה תודה בדרכו לעולם הבא,
פיסת נייר, אין לה משמעות, על אחת כמה וכמה שנכתבה בהיותך בן 14,
אולי היו לאביך שיקולים זרים שאינך יודע אותם ?!...

כן כנראה שלאבי היו שיקולים זרים או שיקולים שונים ומשונים,כבר הייתי במספר פגישות עם פסיכולוג,ומכיוון שלאחר כל זה לא מצאתי את עצמי סגור עם העניין,פניתי לפורום.
ברור שלא צריך להתעסק עם העבר יותר מידי,אולם מה יש לו לאדם?קצת עבר,קצת הווה וקצת עתיד.
יש ככל הנראה דברים שבאמת נסתרים מעייני ואולי גם ישארו כאלה.
באותן פגישות (8 במספר) יצא לי באמת לשטוח את עברי,ילדותי,בגרותי.....,ובאמת לא מצאתי סיבה נראית לעיין לכל היחס שהיה כלפי מצד אימי (זו לא רק דעתי),אני גם הורה לילדים,שלושה ילדים,הגדולה בת 17 הבינוני בן 12 והקטן בן 9,אני יודע מה זה להיות הורה,ואני מנסה לחשוב מה צריך לקרות כדי שאני כך יתנהג כלפי ילדי,או במילים אחרות של היום יום "מה הם צריכים לעשות לי" כדי שאני אתנהג אליכם כך,לא מצאתי.
במסגרת עבודתי (הייטק) יש חבר קרוב לעבודה,שבאמת אחד מילדיו הוא ממש בעייתי,אבל ממש,עוד בנעוריו עשה צרות צרורות,הסתבך עם החוק כבר אז,בצבא כנ"ל,אחרי הצבא ועד היום,בילה מספר פעמים בבית הסוהר,עושה באמת דברים אפשר לומר נוראיים,והוריו תומכים ומנסים לעזור לו,מתייצבים לצידו למרות כל הקשיים,באמת מנסים לעזור לו.
אז אני באמת לא מבין.
וכן יש תמיד את התשובה,שכל אחד רואה ועושה מנקודת המבט שלו,נכון.
ובימים האחרונים שאלתי את החבר מהעבודה,אם לא נמאס לו,אם הוא לא חשב לרגע להרים ידיים ולומר,די,לא רוצה קשר עם הילד הזה (ילד,בן 28 היום),והוא אמר לי,לא.לעולם לא,כל עוד אני חי אני אנסה לעזור לו,יש לו בעיות ואני לא אתנער ממנו,הוא אמר לי,תחשוב שהיה נולד לי ילד מפגר,מה הייתי זונח אותו?לא.זה אותו דבר,נולד לי ילד,לכאורה נורמלי,אבל מסתבר שיש הרבה בעיות,וטיפלנו כל השנים,פסיכולוגים ופסיכיאטרים ומה לא? וזה לא מביא את כל הפיתרון,יש תקופות,אבל זה אותו דבר,אני לא יכול לזנוח את הילד שלי בגלל שהוא בעייתי-כך הוא אמר לי.
אני מסכים איתו לגמרי וגם אני חושב בדיוק כמוהו,ושוב אני לא יכול להבין.
סיפרתי לחבר את הדברים שקורים לי,הוא מכיר ויודע,הוא אף מכיר את הורי כי כבר עבדנו שנתיים יחד כשאבי נפטר,הוא לא מבין,הוא לא הבין גם אז,גם אז הוא אמר לי שהוא לא מבין וגם היום הוא אומר לי שאז הוא לא הבין.
הוא לא מבין,אני לא מבין.......................יש מישהו כזה שיכול להבין?(אולי לא).

"לא להתעסק עם העבר יותר מדי"... נו באמת! אתה רציני? הבן אדם גילה משהו שאני כקוראת מן הצד פשוט נדהמתי ואני לא אשקר שדמעות עלו בעיניי. הרי זה לא עניין של מה בכך. זה כל קיומו : משפחתו-הוריו- היחסים איתו. אם הוא לא יקח ברצינות את העניינים הללו - אז מה נשאר. אם הוא לא יבין את עברו - איך ידע את עתידו?

אני חייבת להגיד לך שפשוט נדהמתי מסיפורך. ממש כואב לי הלב. איך אפשר לעשות כך לילד ועוד כשהוא היה רק בן 17. אלוהים ישמור. אבל אז אני נזכרת בבת דודה שלי שתמיד היתה השעיר לעזאזל במשפחתה. לא משנה כמה היא סעדה את הוריה, עזרה להם, קנתה להם, רמ\חצה אותם בזיקנתם, ביטלה את יישותה בפניהם - תמיד האמא שנאה אותה. אף אחד לא יודע ולא מבין למה. היא תמיד היתה ילדה טובה כלפיהם, התחתנה בגיל מאוחר כי היא רצתה לעזור להם וכו'. תמיד שאלתי את עצמי: רגע, אולי היא לא יוצאת חלציה של אימה? אולי היא מאומצת? איך יכול להיות שאמא שונאת את ביתה שלה? והנה עובדה. לך תבין איך הורה עושה ככה לילדו.

בכל אופן אני מאחלת לך שלוות נפש. רק שתדע לך שברגע שסעדת את אביך ברגעיו האחרונים - עומדת לך זכות גדולה מבחינה דתית (ואני לא דתייה). אתה את שלך עשית ואלוהים יפצה אותך.


שירי

התשובות שלי אינן חד משמעיות ואינן דבריי אלוהים חיים,
איש הישר בעיניו יעשה,
זו דעתי וזכותי כמו שלך להביע אותה,
תרצי תאמצי, לא תרצי, זה מה יש... :-)

הסיפור שתיארתה הוא מאוד קשה מבחינה רגשית , קשה ממה שסיפרתה להבין למה היו לך קשרים כל כך לא טובים עם המשפחה , אבל ממה שהבנתי מאוד נפגעתה מעניין הצוואה וניתן להבין את זה. העניין הוא שהאיש שדיברתה איתו הוא זה שבעצם גרם לכל הסיבוך בחייך כי לפני שדיברתה איתו בכלל לא חשבתה על הצוואה ועל הירושה . את עניין הצוואה כבר לא ניתן לשנות ובידך יש שני אופציות לשכוח מכל הסיפור ולהמשיך בחייך או לברר קצת יותר פרטים על האיש הזה כי לי נשמע תמוהה שהוא הופיע פתאום בחייך עם פרטים ששינו את חייך ושינו לרעה אולי אם תדע מה הקשר שלו לכל הסיפור תיהיה לך תמונה כוללת ותוכל להשתחרר מזה.
מקווה שתצליח להתמודד עם העניין בדרך הטובה ביותר.

יש לי אבא שלא מגיעה לו ביכלל התואר הזה של ליהיות" אבא" ההורים שלי היתגרשו שהייתי בערך בת 8,9 והוא פשוט לא ביקש מישמרות עלינו ולא ראינו אותו במשך כמה שנים וגרנו באותה העיר . אני בת נזקונים וכמו סתומה תמיד חשבתי עליו ורציתי את החום ההבאי שבסוף דפק לי את החיים כמעט אני ואחותי מצאנו אותו ב144 ויצרנו קשר איתו ומאז התחיל הבלבול של חייהוא פשוט הרס אותי מבכינה נפשית שניסיתי להתאבד פעם בקיצור אני האחרונה שהייתי בקשר איתו כל האחים שלי הפסיקו את הקשר הרבה לפני .כי אני חושבת שהם חשבו מהראש ולא מהלב לי זה לקח כמה שנים מגעילות שהרגשתי לא רצויה ולא אהובה שאפילו פעל הייתי שואלת את בעלי שאני איתו כבר שש שנים והוא מכיר אותי כל כך טוב הייתי שואלת אותו איך אתה ביכלל יכול לאהוב אותי אני כזאת וכזאת וכזאת.... כאילו אין בי שום דבר ששוה לאהוב שאני כלום רק מגרעות הרגשתי בדיעבד שאני הבעיה שזה שאבי כזה אגואיסט הייתי מנקה את ביתו רק כדי לקבל מילה טובה ובחגים קונה מתנות והוא היה פשוט בן זונה טוב הייתי אצל פסיכולוגית שאמרה לי שגם אם הייתי מלכת היופי או עם האי קיו הכי גבוה הוא לא היה מתיחס אליי כמו אבא והיא הבהירה לי שהוא פשוט בן אדם חולה ורק אז נירפאתי אני לא בקשר איתו כבר מעל חמש שנים אני נשואה .ואפילו עברתי איזה טראומה לא קטנה. והוא גר עם איזה בחורה ומכייף בחייו כמו תמיד ולא מחפש אותי וזה פשוט לא היה ניתפס לי שאפשר "להתנהג בכזאת קרירות לילד שלך" ככה שאני מבינה מה עובר עליך אבל חשוב לי לציין שאתה נישמע לי בן אדם מאוד בריא נפשית וזה פלוס ענקי מיזדה איתך כאב לי מאוד העלתה לי הכול דברים ששכחתי מאחלת לך שהיה לך חיים מאושרים עם בני משפחתך ותהנה בכל בוקר שתקום והשמש זורחת כי החיים יפים ונהדרים ויש לך ילדים שזה האושר של החיים ואני יודעת שאין אין מצב שהם יעברו את זה( כי בלי קשר אמא שלי תמיד אומרת שלאבא שלי הוריו עשו הפליות גם ביחס וגם בירושה בסוף הוא לא דיבר עם אחיו 11 שנים והרס לנו את החיים. אז בימקום שהיה חכם כמוך הוא עשה לנו מה שהוריו עשו לו מבין... פשוט מזעזע
"אתה בן אדם גדול אייל והילדים שלך יהנו מזה רק בריאות ושהחיים יאירו לך תמיד כי מגיע לך !!!