מאוכזב מעצמי ומהכל

היי,
אני מכירה את מצבך מקרוב.חייתי בתחושה הזו שנים רבות ועדיין מרחף מעליי ענן החוסר משמעות ואני מרגישה שאין לי בידיים כלום.
תנסה להבין את עצמך ,לסלוח לעצמך.להבין שאתה בן אדם שהתחושות האלה הן נורמליות הן חיוביות משום שהן גורמות לך לשאוף למעלה.
תנסה לא להיות ביקורתי כל כך כלפי עצמך (הרי אתה לא מסתכל על אחרים ונוזף בהם על כך שהם לא יפים או כריזמטים או מוכשרים )
תקבל את עצמך כי יכולת בוודאי לצאת הרבה יותר גרוע.
רק אם תקבל את עצמך ותלמד לסלוח גם לעצמך תוכל להרגיש שאתה שווה משהו ושיש בך ולך פונטנציאל ותגשים אותו.
במילים פשוטות- אל תשים לעצמך רגליים. תאסוף את עצמך וצעד בראש מורם קדימה. מושלם אין ולא יהיה וגם לא צריך.
קדימה, תחייך.

אסף יקר,

אתה מזכיר לי כל פעם שאני עושה הליכה על חוף הים (4-5 פעמים בשבוע...),
תמיד יהיו את אלה שיעקפו אותי בריצה קלה או מהירה,
זה עושה לי חשק להרים רגליים ולהשיג אותם,
אבל אתה יודע מה ?!,

אני נתקל בהם בהליכה אולי פעם או פעמיים וזהו, הם לא חוזרים יותר לרוץ,
ויודע שוב למה ?!, כי הם פשוט נשברים !!!,

ככה גם החיים, תסתכל עליהם כמו מרתון,
תשקיע את האנרגיות בצורה מושכלת, כך שלא תרוץ ספרינטים ותשבר מהר,
כי זה בדיוק מה שקורה לאותם אלה "מוצלחים" יותר,
אתה תתקדם לאט אבל בטוח והאמן לי שאם תתמיד בכך,
תגיע לקו הגמר - מאושר יותר, רגוע יותר ושלם יותר עם עצמך !!!