מצאתי שאין כל סודיות רפואית במרפאות

שלום אולי,

צר לי מאד לשמוע את דברייך.

צר לי משתי סיבות:

האחת היא פריצת החסיון הטיפולי,

השנייה היא שמידע על טיפול נפשי גורר יחס סטיגמטי ואף השפלה.

כמובן ששני הדברים לא צריכים להיות.

כאשר עבדתי בשלושה מוסדות ציבוריים (מרפאה לברה"נ ובתי חולים) לא נתקלתי בתופעות כאלו, אך לא מן הנמנע שהן קיימות. אין לי מידע לצערי על הנעשה בשטח כיום, ועל שיטות לאבטחת מידע ולשמירה על חסיון התיק הרפואי.

מותר, רצוי וחשוב לברר את המידע הזה בטרם תחילת טיפול במקום ציבורי.

אם חווית על בשרך את החווייה הקשה, אתה מוזמן לשתף.

בנושא זה .
במקום שבו אני מטופלת במרפאה לבריאות הנפש , גם לא ממש שומרים על חיסיון החולים .
זאת אומרת כך התחושה שלי לפחות .
אם לדגמא הם יוצאים מחדר מסוים הם לפעמים לא נועלים את הדלת , והתיקים נמצאים במקום , הכוונה התיקים האישיים, נמצאים בנגישות לכול אחד .
ועשיו השאלה
אם זה גם משהו לא תקין .
אותה בחורה שעובדת שם , שאני מכירה מליפני הרבה זמן התלוננה עליי ליפני הפסיכיאטר.
ע העניין הוא שהיא התלוננה עליי על הטרדה , למרות שהמקום הוא ציבורי , ושייך לנחלת הכלל .
ואני לא יכולה לפרט , אבל לא, לא יצרתי איתה שום קשר. זה קשור לכך ששהיא ראתה אותי ליד הבית , אבל באמת הייתי שם בנסיבות אחרות .
אני מרגישה פגועה , אין חיסיון? כול אחד יכול לבוא ולהגיד מה שהוא רוצה לאנשים שמטפלים בי ?
גם הפסיכיאטר הסכים איתי , שישי לי להיות איפה שאני רוצה . והוא לא יכול לומר לי לא לגשת לשם .
נו ראבק עד שיש לי קצת חברים , הם גרים דווקא שם?
מה דעתכם ?
חחח למי שלעוד לא התיאש ממני
זה קשור

אני מרגישה חוסר צדק .
מה אני עושה אם בן אדם שעובד במרפאה וכיאלו מחפש אותי .
הכוונה שלי היא איך לדפוק אותי כדי להראות בסדר .