שלום רב !

שלום דנה,

אני מבינה לליבך מאד. בודאי היו סיבות רציונליות שבגללן החלטת לוותר על ההריון, סיבות שבטח עדיין הן קיימות ונכונות, אך הלב מרגיש את האובדן והריקנות ובוכה, בוכה.

טבעי שתרגישי עכשיו חרטה, אשמה וצער על האובדן. רק אדם קר לב לא היה מרגיש משהו מזה. אלו רגשות טבעיים, משמעותיים, שבעתיד יהיו מצע לאושר על הריון רצוי ומתוכנן.

תני לעצמך לחוות את רגשותייך במלואם, עד שירגעו בהדרגה. אף החלטה בחיים אינה שלמה, ולפעמים צריך לצמוח משברון הלב. טוב שבן זוגך תומך בך, אולי תוכלי לשתף עוד אדם? את יכולה להיתמך ב"ערן" ובפורומים. אם תמשיכי להרגיש רע תוכלי להעזר בתרופה טבעית או תרופת הרגעה.

כאמור, רגשותייך דנה טבעיים והתהליך הטבעי של החיים ירגיע אותם ויעזור לך לקבל את המאורע ולהרגיש שלמה יותר, אך לצד זה את כמובן מוזמנת לעבד את הארוע בטיפול אם תרצי.

כל טוב,