קושיה , ויפעת

בנושא זה .
במקום שבו אני מטופלת במרפאה לבריאות הנפש , גם לא ממש שומרים על חיסיון החולים .
זאת אומרת כך התחושה שלי לפחות .
אם לדגמא הם יוצאים מחדר מסוים הם לפעמים לא נועלים את הדלת , והתיקים נמצאים במקום , הכוונה התיקים האישיים, נמצאים בנגישות לכול אחד .
ועשיו השאלה
אם זה גם משהו לא תקין .
אותה בחורה שעובדת שם , שאני מכירה מליפני הרבה זמן התלוננה עליי ליפני הפסיכיאטר.
ע העניין הוא שהיא התלוננה עליי על הטרדה , למרות שהמקום הוא ציבורי , ושייך לנחלת הכלל .
לא, לא יצרתי איתה שום קשר. זה קשור לכך ששהיא ראתה אותי ליד הבית , שלה , אבל באמת הייתי שם בנסיבות אחרות .
אני מרגישה פגועה , אין חיסיון? כול אחד יכול לבוא ולהגיד מה שהוא רוצה לאנשים שמטפלים בי ?
גם הפסיכיאטר הסכים איתי , שיש לי אפשרות להיות איפה שאני רוצה, והוא לא יכול לומר לי לא לגשת לשם .
נו ראבק עד שיש לי קצת חברים , הם גרים דווקא שם?
מה דעתכם ?
חחח למי שלעוד לא התיאש ממני
כמובן שאני משתדלת לצמצם את הנוחכות שלי שם, ממהרת להיכנס לבית , בגלל שזה מפריע לה.
אך למרות זאת זה קצת מוזר לא?