נימאס לי רע לי מאד! אני כל היום

בבית אין לי חברים (כאלה שאני יכול לצאת איתם) ופשוט אני לא מוצה סיבה לצאת החוצה פעם הייתי אם חבר שכן שלי מיסתובב קצת והיה מאד כיף אבל היום אני לא רואה אותו כימעט הוא עבר בית ספר ואני נורא רוצה לחזור שוב ליהיות חבר שלו למה זה צריך ליקרות! כבר הרבה זמן שאני מרגיש שאין טעם לחיים שלי למה אני לא מצליח לימצוא חבר לצאת איתו למה,בכיתה שלי רוב הילדים גרים רחוק ונורא קשה יהיה לצאת איתם שלא נדבר על באופן קבוע אני מנסה ליצור קשר אם שכן שלי אבל לא יצא במשך הרבה זמן והשנה הוא נשר מבית הספר אני לא מצליח להיפגש איתו אני לא יודע איך לא נעים לי לבוא אליו הביתה כזה הרבה זמן לא דיברתי איתו אני צריך משהו אחר אבל לא יודע מה למה ביכלל ניפרדנו מההתחלה ומחבר אחר שלי ואח שלו היינו חברים טובים יצאנו ביחד הרבה ואם הזמן הם מצאו חברים אחרים (שאיתם הם לא בקשר עוד ועברו הלאה) ניסיתי לימצוא אחרים שאני יוכל להיסתובב איתם ולא מצאתי או שאני לא מיסתדר איתם או שהם גרים מאד רחוק,
אני מרגיש שהחיים שלי נותים לרעתי אני מרגיש כאילו החיים שלי הם נהר סוהר שאני לא יכול להיתקדם בוא כל פעם שאני קצת נח ולא מיתקדם אני עף אחורה שום דבר לא יצא לי לטובה אני חסום החיים שלי פשוט נועדו ליהיות רעים אני מנסה לשפר את המצב והופ זה נהרס כל פעם משפר ושוב חוזר למצב הרע כל פעם החיים שלי פשוט נותים לזה נימאס לי להילחם כבר מי בגילי לעזאזל (14 אבל לא קשור) צריך להילחם כל כך כדי שיהיה לו טוב? מנסה לירכוש חברים משהו מפריע והורס כל פעם נימאס מרים ידיים כבר מהחיים האלה אין לי כוח ליחיות נישבר לי אני סובל מכל רגע בחיים שלי החיים שלי חסרי ערך אין לי ערך בא לי יום אחד ללכת לישון ולא לקום יותר...