אחרי אובדןןןן

תחכי קצת ,

שלום לך,

ליבי איתך על אובדנך הנורא. קשה לי לדמיין כאב גדול מכאבך, וקושי גדול מהקושי להמשיך הלאה ולטפל בפעוטה הזקוקה לך, כאשר את שרוייה באבל נורא.

אני מבינה אותך מאד, ומאחלת לך שבמשך הזמן תחזרי להתחבר לחיים, ואולי ליצור חיים חדשים, אם כי אובדנך ימשיך ללוות כצל.

טוב עשית כשפנית לטיפול נפשי. את זקוקה לסביבה בטוחה ומכילה לעבד את אובדנך ואת כל המשמעות שלו. קשה להתרשם אחרי מפגש אחד (שנועד לאיסוף מידע), יתכן שבראשית הטיפול היא תזמין אותך לבטא את צערך, ופחות תכוון אותך. אם יש לך הסתייגות מסגנון זה, אל תהססי להביע אותה ולהבהיר מה הם צרכייך ובקשותייך ממנה.

אני שומעת שעם האובדן התחלת, באופן טבעי, להביט על חצי הכוס הריקה של החיים, את חווה חוסר טעם ושליליות בעבודה, בזוגיות, ביחסים, בעצמך ובכלל. יתכן כי הגישה השלילית מופנית כרגע גם למסגרת הטיפולית, ותצטרכי לנסות מעט להתגבר עליה כדי להעזר.

לפעמים הדבר הנכון ביותר לעשות הוא פשוט להתמסר לתהליך האבל ולדכאון עד שהחיים ישובו ויקראו אליהם. במקרה שלך יש לך קטנטנה שזקוקה לך ועל כן את צריכה להילחם על נפשך. טיפול בכדורים משפר פלאים את ההרגשה, אינו ממכר ובד"כ חסר תופעות לואי בולטות. לא כדאי לשלול מראש את האפשרות, רצוי להתייעץ על כך עם המטפלת ועם רופא.

ישנן קבוצות תמיכה לנשים שאיבדו תינוק, אולי תוכלי להעזר גם מסוג כזה של שיתוף ותמיכה.

איתך,

תודה לך על תשובתך את ודקת בהחלט יש לי תינוקת לגדל
אבל קשה לי אני רואה את דניאל שלי בה הם דומים הכרתי אותו 3שבועות
ומרגישה שנים...
אני רגישה מתמיד מתפרת רק שמזכירים לי אותו וזה קורה הרבה כל בדיקה עם הילדה מכניסים אותו כי הוא התאום שלה ....קשה לי להיות כל כך מתפרת ורגישה כלפי אנשים לכ אני עדיי לא חזרתי לקשרים עם אנשים עדיין מרגישה חלשה ...ורגישה

יש לי בעל מדהים שעזר ועוזר לאור כל הדרך אבל מרגיז לי קת שהוא תמיד מפנה אותי לטיפול ורוה שאעשה את זה בשביל עצמי ואתחזק....מפחדת שהזוגיות נוסף לכל תיפגע..

שהוא ישלים עם מצבי וכבר לא יהיה רגיש כמו שהוא

לגבי תרופות כנראה שיש לי עדיין את בעיית הסטיגמה וגם לא רוה שזה ילווה אותי כל חיי אי משהו טבעי לתקופה מסויימת???

האם פסיכולוגית של התפתחות לילד יכולה להמליץץ לי ???למרות שאני עדיין לא סגורה ...

רע לי במקום להנות שאני בבית עם הילדה ולא עובדת משהו שחיכיתי לו שנים אני עסוקה בכאב גדול

תודה שהקשבת

??

שלום לך,

סליחה, לא הבנתי שאת מבקשת המשך תגובה.

פסיכולוגית להתפתחות הילד לא תוכל להמליץ לך על טיפול תרופתי (אם לכך התכוונת).

בעלך צודק, את נמצאת במצב נפשי קשה, ועשית צעד נבון ונכון בכך שפנית לטיפול. המטפלת תוכל להמליץ לך על פסיכיאטר אם תחליטו שכדאי לנסות עזרה תרופתית.

לצערי, הפורום לא בנוי לליווי, אלא למענה ראשוני, את המשך הדרך תעשי בעזרת בעלך שאוהב אותך, משפחתך, חברייך והטיפול שהתחלת בו,

כל טוב!