הפסקת טיפול

שלום לך בדידות...

את מעלה שאלה קשה, הן באופן כללי ובעיקר באופן אישי. שאלת סיום הטיפול היא תמיד שאלה מאוד אישית ופרטית, וקשורה לקשר הטיפולי עצמו, וחשוב שיהיה אפשר לברר אותה בתוך הטיפול. נראה כי את מעלה את שאלת סיום הטיפול עקב קשיים שהגעת אליהם בתוך הטיפול - תחושה שלא השגת מה שרצית, שלא הצלחת לטפל בדברים הקונקרטיים שאיתם הגעת, ובעיקר (וכאן הדגש) משבר אמון או אכזבה ספציפית שחווית בתוך הטיפול.

נדמה כי המטפלת מזמינה אותך לבחון ולבדוק את האכזבה או משבר האמון שחווית בתוך הקשר. בכך היא מציעה לך להגיע למקום כואב ואולי גם מוכר (באם את מכירה מעברך את חווית האכזבה או משבר האמון בתוך קשרים משמעותיים ואת האופן שבו את מגיבה). לעיתים מה שטיפול יכול להציע הוא דווקא לעבור את המקומות הכואבים, את המקומות הקשים בקשר, ומהם לצמוח. לעיתים קרובות הפצע הפנימי קשור למערכות יחסים וובתוכם הוא פועם בכאב הרב ביותר. אז מתעורר רצון לנתק את הקשר שגורם לכאב, אך הפצע נשאר שם מחכה לפעם הבאה (כפי שאת כותבת). אם הטיפול יכול לעבור דרך הנגיעה בפצע, בעדינות הדרושה ובמכוונות המתאימה, אפשר לעיתים להרוויח את האפשרות לשאת את הכאב של הפצע. אני לא בטוח שניתן להגיע למצב שהפצעים הפנימיים שלנו לא מציקים יותר, אבל אולי אפשר להגיע לכך שהם נסבלים, ושאפילו שהם נפתחים, ניתן לטפל בהם בתוך הקשר ולא על ידי ניתוק. אז אפשר ליהנות ממערכות יחסים, על אף וגם בזכות הקושי והכאב שכרוך בהן.

כל זה כמובן צריך להרגיש לך נכון ואפשרי בתוך הטיפול שלך. את כותבת כי הפצע מתגבר, דבר הקורה לעיתים דווקא כאשר נוגעים יותר בפצע בתוך הטיפול. התלות שאת מתארת מדגישה כי הקשר הטיפולי הפך להיות משמעותי מאוד עבורך, ואולי בשל כך גם העוצמות החזקות שאת מרגישה כלפי המטפלת. חשוב שתרגישי הזמנה לדבר על כך, לברר את הדברים, ולשהות ברגשות שלך, ובמקומות הכואבים והבודדים. לעיתים להיות במקומות האלו עם מישהו אחר יכול להיות בו זמנית המשאלה והחרדה הכי גדולות.

בהצלחה לך,

תודה לך שחף על תשובתך. אני מבינה בהיגיון את כל מה שכתבת והסברת, רק שבפועל קשה לי לחזור לטיפול הספציפי הזה עם המטפלת הספציפית הזאת, ע"מ להמשיך ולחטט בפצע מתוך תקווה שהוא יהפוך מתישהוא להיות נסבל.
שיהיה שבוע טוב,
אני