מה עושים

ששש היקר,

הכאב והתסכול שלך מורגשים מאוד, אפשר לשמוע את ההיזקקות שלך לסביבה תומכת ומיטיבה. אתה מתאר הרבה אובדנים ותחושות של ריק וחוסר.
זהאכן קשה ומפרך לצאת ממקומות כאלו אשר שוזרים יחד את הסביבה שבה גדלנו, את ההיסטוריה האישית, את האישיות ואת האופן שבו אנו חווים את העולם. התחושה שאתה מתאר של צעד קדימה ואחורה היא מובנת וטבעית.
אין לכך פתרונות קלים, פרט לניסיון המתמשך להתמודד עם תחושות החסר והריק, עם הביקורת העצמית שאתה מתאר, כך שהן יהיו נסבלות ואפשר יהיה לשאת אותן, על מנת לחוות גם את הצדדים המיטיבים של העולם. כשהאין משתק, התחושה היא של דיכאון וייאוש. כשהאין נסבל, אפשר להנות גם מהיש.
אך מדובר בתהליך ארוך, שעובר דרך תחנות חיינו השונות, ודרך ההתמודדות עם המקומות הראשוניים שבהם התעצבו התחושות הקשות כלפי עצמך וכלפי העולם.
אתה מתאר שכבר שנים אתה לא מצליח להיות במקום שבו אתה רוצה להיות, וחש חרדות ודיכאון. מכיוון שאתה מתאר מצב מתמשך אני ממליץ על פנייה לטיפול נפשי מקצועי על מנת לקבל ליווי צמוד יותר בתהליך ההתמודדות עם הקשיים שכתבת עליהם.

בהצלחה