שאלה

שלום רב,
אני בחור כבן 26,. בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שאני זקוק לטיפול נפשי, ובאמת לפני כשנה היייתי בטיפול אבל עזבתי אחרי קצת פחות משנה כיוון שהרגשתי שאין כימיה טובה ביני לבין המטפל. אולם, אני רוצה להמשיך בטיפול אצל מטפל אחר ומאמין שבעתיד כאשר יהיה לי יותר כסף אתחיל טיפול מחדש.
הלכתי לטיפול מכל מיני סיבות-בעיות בקשרים חברתיים, חרדה חברתית במובן מסויים, חששות, דאגות. חלק מהבעיות באו על פתרונם.כיום, לאחר תקופה של חצי שנה מאז הטיפול, אני רואה פתאם דברים באופן אחר, לאו דווקא במובן החיובי. כלומר, אני שם לב שמאז הטיפול אני מרגיש צורך להתנתק מחברים שהכרתי ושאיתם הסתובבתי לפחות 5 שנים, מרגיש שאני לא מתחבר אליהם, שאין מנטליות משותפת. הכרתי את חלקם במהלך השירות הצבאי, וכעת אני רואה שאיני מתחבר אליהם כבר ולא מרגיש צורך להיפגש איתם ולשמור על קשר. הדבר די מטריד אותי, משום שלאורך שנים היו בינינו יחסים גומלין ופתאם אני מרגיש צורך שלא להמשיך להיפגש איתם, שלא לדבר איתם וכו'. והמצב הזה די מקשה עלי נפשית כי אני שם לב שאני עדיין שומר על קשר, עדיין ניפגש איתם, למרות שזה לא באמת רצוני האמיתי. אני מרגיש שאני עושה זאת בעל כורחי ומצד שני נורא מוזר יהיה לנתק איתם קשר פתאם, אני ארגיש לא נוח להגיד להם שאני כבר לא רואה עניין משותף בינינו. אשמח לעצה
תודה