דחוף

שלום אביב,

אתה נשמע מבוהל ונרעש מהקטע שהיה לך בכיתה. לדעתי, לא מדובר ביותר מצירוף מקרים מצמרר ומצער.

בכל רגע נתון יש סביבנו לפחות חמש התרחשויות מקבילות, שאנחנו בקושי שמים לב אליהן. לפעמים שתיים מההתרחשויות מצטלבות, ואז הקשר מושך את תשומת ליבנו. למשל מישהו קורא בשמך ובאותו רגע קריין ברדיו גם אומר את שמך. פעמיים שלוש בחיים יש צירופי מקרים ממש חזקים שנחרטים בזכרון ומקבלים משמעות מיוחדת, כמו סימן משמיים. למרבה הצער, או השמחה, אלו רק ארועים סטטיסטיים ואין בהם כל ייחוד.

בני אדם נוטים לייחס משמעויות נסתרות ומכוונות לצירופי מקרים כאלו, למשל סיבה-תוצאה. ככה מתפתחות דתות, אמונות תפלות, תחושות שיש לאדם כוחות מיוחדים או יכולת נבואית וכיוב'.

אני מציעה לך להתייחס אל הארוע כקטע פיקנטי, ובעיקר להשתתף בצערה של המורה על מות סבתה. למרות שהיא התפרצה עלייך, היא תדע להעריך את ההשתתפות שלך.

ביי