עצוב לי

בן זוגך למשל אל תישמרי את הכאב שלך בבטן זה לא יעזוב אותך אם תישמרי את זה בבטן כל הזמן.

קיפית היקרה
קודם כל, התגובה שלך טבעית למה שקרה...
ציפית להריון הראשון שלך ונשמע שנהנת להיות בהריון וכנראה יותר מכך, נהנית שצפוי תינוק, שאת מגדלת עובר בגופך, נקשרת למצב הזה.
זה באמת אובדן וזה קשה (מכירה זאת אישית). סוג של אבל מסוים.
תתפלאי לדעת כמה נשים חולקות חויה זו ולא משתפות, כי זה מוקדם ואף אחד לא יודע זאת עליהן. אני מציעה לך לחלוק עם מי שקרוב לך. לא לשמור בבטן, לקבל תמיכה, עידוד.

אם צריך, תעברי בדיקות, כדי שתדעי אם הכל תקין או שיש בעיה

זה שהצלחת להכנס להריון, כבר מגדיל את הסיכויים שזה יקרה שוב, ואם יש בעיה, יש לרפואה פתרונות רבים

העצב טבעי כי משהו הלך לאיבוד, אך תזכרי שהסיכוי שיהיה משהו במקום האובדן הזה, הוא רב. שתפי בעצב, התחזקי, והמשיכי להתמודד בדרכך לתינוק משלך

בהצלחה גדולה

סיגל לוי

האובדן קשה ולא פשוט,
עם זאת עלייך להמשיך לנסות ולא להתייאש.

אני גם ממליץ לך לדבר עם מישהו אולי אפילו לשקול טיפול מסוג "קצר מועד"
על מנת להתמודד יותר בקלות עד כמה שאפשר...

אני מחזיק לך אצבעות שבפעם הבאה יצליח...