פרידה

שלום לך,

את מתארת תהליך כואב של פרידה, כלומר, של אובדן של אדם אהוב. אובדן כזה דורש עבודת אבל. אין ספק שלהיפרד אחרי שש שנים מאדם שהיה קרוב אלייך כל כך זה מאוד עצוב וקשה. הוא היה שזור בעולמך ועכשיו יש לאט לאט לפרום את כל הקשרים וההקשרים שששייכים ליחסים ביניכם. במובן הזה, זה אכן תהליך שלוקח זמן, ואין דרך לקצר אותו.
עם זאת, זה לא אומר שאת צריכה לעצור את החיים שלך, דבר שהוא אכן לא אפשרי עבור רוב האנשים שעוברים תהליכים דומים.

אי אפשר לעצור את הזמן, אבל צריך לתת לזמן לעשות את שלו.

כך שחשוב שתתני לעצמך מקום וזמן עבור האבל שלך. שיהיו שעות שמוקדשות לפרידה ולכאב הכרוך בה. זמן כזה יוכל לאפשר לך להתרכז טוב יותר במשימות המוטלות עלייך, שכן תרגישי שיש לך מקום עבור עצמך. מצד שני, חשוב שתמשיכי בחייך ושתדאגי גם לפעילויות מהנות.
מקורות התמיכה שאת מציינת חשובים מאוד, וחשוב שתשתמשי בהם. גם שתוכלי לשתף אותן בתחושות הקשות שלך, שהן טבעיות בשלב זה של הפרידה, וגם שתוכלי לעסוק בפעילויות שעושות לך טוב - לצאת יחד, פעילות גופנית וכן הלאה.

בהצלחה