עזרה ויעוץ דחוף

שלום
אני בת 44 גרושה ואם לילד בן 11.5 במשמורת משותפת.
התגרשתי לפני כמעט שנה לאחר 16 שנות נשואים קשים ומתסכלים מאוד,מערכת יחסים קשה עם הגרוש שלי,עלבונות קללות ואף אלימות היו חלק בלתי נפרד מחיינו כזוג,יחסי מין כמעט ולא היו ב-5 שנים האחרונות איתו,צריך לציין כי היו לי מספר מעידות בעניין הזה במשך שנות נישואי שנבעו מתיסכול ומצורך מיני שלא התממש.גם כיום לאחר הגירושין מערכת היחסים עם הגרוש לא טובה,הוא מציק לי כל הזמן,מקלל אותי,מדבר אלי הגסות,קורא לי אלכוהוליסטית(נכון אני שותה לפעמים).
הבעיה שלי היא עם הילד.הבן שלי מתנהג אלי בחוצפה,בחוסר כבוד,בתובענות,ממש משליט עלי סוג של טרור,לא נותן לי לראות טלויזיה למשל,צועק עלי כשאני מעשנת,כאילו בצחוק נותן לי סטירות,כשאני מעירה לו הוא אומר זה במחוק,כשזה חוזר על עצמו ואני מתרגזת הוא אומר לי שהוא שכח והוא לא התכוון ושהוא עוד ילד,הוא יכול לבוא ולחבק ולנשק אותי כשאני עושה מה שהוא מבקש וכשאני לא עושה כדבריו הוא אומר שאני האימא הכי גרוע בעולם,אני יום אחד הכי טובה ויום אחד הכי גרועה.לציין שעם אבא שלו הוא לא מעיז להתנהג בצורה כזו בכלל,אפילו לא קמצוץ מזה.
יותר מזה הוא לא משתף אותי בדברים שקורים איתו אבל את אביו כן,אני יודעת דברים תמיד אחרי או אחרונה וכמעט ולא ממנו.
החבר שלי מנסה לעזור לי בזה(הוא גרוש עם 2 ילדים,אב חד הורי) ובאמת מנסה לעזור אבל הדברים שהוא אומר לפעמים מרגיזים אותי,כמו העובדה שאני לא נמצאת עם הילד מספיק,אני לא מפנה לילד זמן איכות איתו,כאילו עבורו,שאני יותר חושבת על הנוחיות שלי וכשזה מסתדר עם הבן שלי אז אני עושה ואם לא אז לא.
אני יודעת שיש בזה משהו אבל זה מרגיז אותי.הרבה פעמים אמרתי לו שאני כועסת על הבן שלי שהוא למרות שאבא שלו בקושי השקיע בו כשהיינו נישואים ואני השקעתי את כולי,הוא בחר להיות שווה בשווה עם אבא שלו ואיתי ועל זה שהוא משתף את אבא שלו ואותי לא-והחבר שלי כל הזמן אומר לי שאני במקום להתקדם ולעשות משהו ולעשות יותר אני מתחשבנת כל הזמן גם עם הבן שלי וגם עם אבא שלו,אני מסבירה לו שזה פגע בי,זה מעליב אותי,מרגיז אותי,אז הוא שוב אומרת לי את מתחשבנת במקום לפתור בעיות,שבמקום לישון בתשע בערב אחרי שהיגעת בשמונה מהעבודה,תהי איתו,בשבת במקום לישון חצי יום תיהי איתו,לכי איתו,במקום כל הסידורי מספרה שלך וקוסמטיקה שאת עושה בדיוק בימים שהילד אצלך תעשי את זה בימים שהוא לא אצלך,מה אין לי חיים?בימים שהוא לא אצלי אני רוצה לנוח.אולי אני לא מבינה משהו?מה קורה?מה לעשות?האם אני טועה?