תופעה מענינית

שלום מלכית,

את כותבת מעט מאוד וקשה ללמוד מכך על הדינמיקה הנפשית האישית שלך, ומה בדיוק קורה לך. אבל נדמה שאת עוברת מקצה לקצה, בתחושות שלך. נראה כי הטלטלה הגדולה גם מקשה עלייך ומשפיעה עלייך חזק מאוד. את מגיעה למצב של ייאוש ודיכאון, על אף שלמעשה יש לך כוחות ויכולות חברתיות טובות, ואחרי זמן מה את מוצאת עצמך עם חברים. לעיתים קרובות בחיים דרוש זמן על מנת שיתרחשו תהליכים, ונראה כי את מתארת סף תסכול נמוך המביא אותך לתחושות קשות.
בנוסף, הטלטלה מאפיינת הרבה פעמים מצבים שבהם יש בתוכנו יותר מקול אחד אבל אנחנו מתקשים להקשיב להם יחד. נראה כי מחד את רוצה להיות חברותית, ושיהיו לך חברות, וכפי שאת כותבת את גם מוכשרת לכך, אך מאידך יש בך קול שגם רוצה פרטיות ולהיות לבד. כאשר אין חברות בסביבה, הקול הדומיננטי הופך להיות הקול שזקוק לחברה, ואז את עושה מאמצים גדולים בכדי להגדיל את המעגלים החברתיים. אך לאחר שהצלחת, נראה כי עולה הקול שמעוניין גם להיות לבד.

נראה שחשוב שתוכלי להקשיב לכל הקולות בתוכך, ולתת לכולם מקום. זה טבעי לרצות בחברה, וטבעי גם להיות זקוק לפרטיות ולבד לעיתים.

אם את חשה שמדובר במשהו אחר, ובתנועה אחרת שמתחוללת בתוכך את יכולה להמשיך לכתוב וננסה להבין יותר. עם זאת, הפורום אינו תחליף למרחב טיפולי, ואינו יכול ללוות תהליך אישי שמקומו בתוך מסגרת טיפולית.

בהצלחה

אני רוצה גם את החברויות וגם לעיתים את הלבד, אני חושבת שכמו כל דבר בחיים שאנו רוצים להשיג אחרי שהשגנו,,נכנסים לפרופורציה, אני הגעתי למסקנה ,שהרצון להשיג משהוא ,ואם לא משיגים אותו וזה מכניס אותנו לעצבות, העצבות בא ממקור פסיכולוגי ולא כל כך מהמצב הקים. למה הדבר דומה?? אדם שחי לבד בבית ומרגיש בודד, ועקב כך נעצב, לאותו אדם בא אורח אבל אותו אורח מסתגר בחדרו לא בא באיטרקציה עם האדם הוא ספון בחדרו, ולמעשה לא מפיג את בדידותו של האדם, למרות זאת האדם לא מרגיש בודד, ולו רק הידיעה שבבית נמצאת עוד בריה מרחיקה את העצבות מליבו- כך שהכל פסיכולוגי,