שאלה ל2 היועצים.

שלום לך,

אני יכולה לתאר לעצמי כמה מצוקה ורגשי אשמה מתלווים למחשבות הלא נעימות לגבי בנך. יכולתך להתגבר על הספקות הטורדניים מעידה על כוחות נפשיים טובים.

להערכתי מאד כדאי לך להעזר בטיפול פסיכולוגי, לא רק כדי להפיג ולהעלים את המחשבות הטורדניות, אלא בעיקר כדי לברר את מקור הקושי לקבל את בנך, ואת עתיד יחסייך עם בעלך.

סימפטומים הם לפעמים מתנה, שמטרתה להצביע על נקודות של קושי, ו"לנער" את המערכת. קחי את הסימפטום הטורדני כאיתות לכך שהגיעה השעה לחשבון נפש לגבי יחסייך המשפחתיים, רגשותיים ומהלכייך.

טיפול תרופתי נוגד-דכאון אמנם יכול להקל על הסימפטום, אך לא לפתור את המתח והקונפליקט המלווים אותך מאד לידת בנך הבכור ואולי אף קודם לכן. להפיג את המתח מבלי לברר ולפתור את הבעייה הרגשית יהייה החמצת הזדמנות.

מאד כדאי לך לחזק את עצמך בעזרת טיפול מקצועי, ולהכין את עצמך לגיל ההתבגרות של בנך, אז הקונפליקטים עשויים לצוף ביתר עוצמה אל פני השטח.


חג שמח וכל טוב,