חזרתי מהבי"ח עם אימי, עוד רגע משתגע

חזרתי מהבית חולים לפני שעתיים,
סוף סוף אמא שלי הסכימה להתאשפז, הרופא אומר שזה לא יתכן שכל חודשיים היא מגיעה לבית חולים ולא עושה כלום, והרופאים לא הגיעו לשום מסקנה,
לקחתי את הרופא במיון לצד ואמרתי לו שאמא שלי במצב הזה כבר שנתיים ככה on & off והיא כל הזמן מתחמקת מבית חולים (בגלל שאבא שלי נפטר לפני 3 שנים היא מפחדת כל פעם שמזכירים לה בית חולים)

אבל אני כבר לא יכול ככה! מה לעשות שהיא כל כמה חודשים מתמוטטת וצריכה בית חולים?! לפני חודש היא התמוטטה פתאום מרוב חולשה, נפלה על הריצפה ורעדה, נסעתי מהר הביתה הזדמנתי אמבולנס וכשהם הגיעו היא לא הסכימה להתפנות! זה פשוט לא הגיוני כל הסיפור הזה, איך אפשר? שעה וחצי מד"א ישבו לה על הראש שהיא צריכה להתפנות אך אין לעשות זאת בכפייה והיא סירבה בתוקף.

סוף סוף היום היא הסכימה ללכת לבית חולים, עשו לה בדיקות בסיסיות, הרופא דיבר איתה, ושאל אותה איך יכול להיות שהיא לעיתים כל כך קרובות מגיעה לבית חולים בגיל כל כך צעיר בלי להגיע למסקנות? מה קורה פה? הוא שאל. היא ענתה לו כל מיני שטויות, ממש שטויות! כי היא מפחדת שיגלו שהיא משתמשת בתרופות נרקוטיות נגד כאבים, לא יכול ככה, אני כותב ממש בסערת רגשות תסלחו לי על הכתיבה הלא מסודרת וברורה, היא משתמשת כבר מספר שנים בתרופות משככי כאבים ומכורה להם כנראה, דוד שלי טוען שהיא מפחדת להתאשפז כי היא מפחדת שלא יתנו לה את התרופות שהיא מכורה אליהם ולוקחת בבית, והנה, סוף סוף הרופא החליט שצריכים לאשפז אותה ולבדוק אותה היטב, נסעתי הביתה להביא משהו ולחזור, והיא מתקשרת אליי להגיד לי שאני אשאר בבית כי היא מתאשפזת. האמנתי לה!!!

אמרתי לה אמא את בטוחה? אני רוצה להיות איתך לפחות קצת, עד שיסתדרו העיינים ותדעי איפה את ישנה, היא אמרה שאין צורך היא תתאשפז והכל יהיה בסדר. פתאום עכשיו לפני 20 דקות אני שומע שהיא נכנסת הביתה, כולה הולכת באיטיות וחלשה מאוד, כאילו אחרי מסע כומתה, והיא אומרת לדוד שלי בשפה זרה שהם מבינים ושאני לא אבין "ברחתי" היא אמרה.
אתם קולטים?!? אין לי כבר מנוס, אין לי מושג איך להתמודד איתה, אמא שלי מחליטה החלטות הרסניות לגביה ואני פשוט לא מצליח לעשות כלום, רק להביט מהצד ולהיות מתוסכל בלי יכולת לעשות משהו, אני כועס על עצמי שלא נשארתי איתה בבית חולים, כי אין סיכוי שהייתי נותן לה לחזור הביתה כשכבר החליטו לאשפז אותה, אבל הנה, הלכתי לחצי שעה והיא ניצלה את זה וקיבלה מכתב שיחרור בחצי לב מהרופא התורן.

מה לעשות?!?! אני מדבר עם אמא שלא מודעת למעשים שלה ואין לי יכולת להתנגד לה!