דעתי עליי

שלום לך,

ארצנו קמה וקיימת בזכות הרבה צעירים אמיצים, שחרפו נפשותיהם למות. מטבע הדברים, דמותם מואדרת, והם הופכים למעין מיתולוגיות. החולשות האנושיות נשכחות, והם הופכים בזכרוננו לסמל ומופת.

בעיניי חנה סנש, כמוך וכמוני, היתה אשה מלאה, עם חולשות, ספקות ולבטים, ויעידו על כך שיריה והמכתבים שהשאירה אחריה. יתכן כי אם היתה ממשיכה לחיות בינינו, חייה היו מקבלים תפניות, לבטים ומשברים, ממש כמו כל אחד מאיתנו.

לה, ולך, יש את האומץ להיות אנושיים, על כל הכרוך בכך. אם יש לך רגשי אשמה, ייסורי מצפון וכאב גדול על מעשייך, כדאי לעבד אותם, ולקבל החלטות יותר חיוביות בהמשך הדרך. לקלל את עצמך לא יעזור ולא יועיל. לקבל את האנושיות שבך ולערוך חשבון נפש עמוק, זו תהייה לך דרך יותר טובה.

כל טוב,