שאלה

אני לא יודעת אם יש לך מושג אבל גם במילותך הקצרות הצלחת לגרות לי להתרגש ואף להתחזק מעט.
אני בהחלט מודה לך על הקדשת דקות ספרות בכתבת ההודעה - לי זה כבר עשה את "האפק" שלו.
אין ספק כי עצם ההזדהות שלך בתחושתי גרם לי להתרגש במיוחד יותר משיחות עם קרובים.
ישר כח!
הייתי מעוניינת לדעת אם קיימת אפשרות להתכתב איתך במייל (מוכנה לשלם עבור זה),
אני פשוט מהצפון ....

שלום לך,

תודה על המילים החמות שלך. היכולת שלך להיתמך ולהיעזר מצביעה על הכוחות החיוביים שלך. זה מדגיש עד כמה טיפול יכול לסייע לך ולעזור. אשמח לעזור לך, עם זאת, התכתבות במייל איננה תחליף לטיפול פסיכולוגי. המפגש הטיפולי הוא בעל חשיבות עצומה, ולא נכון מקצועית לוותר עליו. אם אינך יכולה להגיע לטיפול באזור המרכז, אני ממליץ לך לפנות לטיפול באזור מגורייך. את עוברת תקופה לא פשוטה, וחשוב שיהיו לך מקורות תמיכה קרובים ונענים שיעזרו לך להתמודד עם הבאות.

ליבי איתך,

תודה רבה

שלום שולי,

מאוד קשה לענות לשאלה כל כך עמומה? לא רק באיזה משבר מדובר? אלא בעיקר מה את מרגישה שנכון עבורך? אם פנית לכאן, כנראה שאת חשה שאת זקוקה לעזרה להתמודד עם מה שעובר עלייך ועוד יעבור עלייך. אין סימן טוב מזה לכך שנכון יהיה להתחיל טיפול כדי לקבל את התמיכה לה את זקוקה.
אינני מאמין בחוקים של נכון ולא נכון. את משתפת בשאלה מאוד אישית שלך, האם נכון עבורך לפנות לטיפול על מנת להיתמך בעת משבר. נכון שתקשיבי לעצמך, לגוף שלך, לרגשות שלך, לחוויה שלך. אם את חשה שזה נכון עבורך, הרי שזה נכון.

אני לא יודע למה את מתכוונת 'לפני הופעת משבר'. אך כשאנו יודעים שמשהו קשה עומד להתרחש (מוות של אדם קרוב, פרידה קשה וכדומה) הרי שאנחנו כבר בתוך המשבר ולא לפניו. אנחנו כבר מתמודדים עם הבאות, עם הרגשות הגואים בתוכנו, עם התחושות הפיזיות שעולות בנו וכן הלאה.

הקשיבי לעצמך, אם את זקוקה לתמיכה בשעה קשה, הרי שהדבר הנכון יהיה לפנות לעזרה.

בהצלחה

תודה רבה עבור תגובתך!

כשרשמת לי לפני הופעת משבר- הרי שאנו כבר במשר זה כ"כ נכון....

אמי חולה, חולה מאוד....
ואני הייתי רוצה להכין עצמי לבאות מאחר ואנחנו כ"כ קרובות ואינני יודעת כיצד אני יתמודד כאשר אינה תהיה בחיים- אופציה שעשויה להתרחש בזמן לא מוגדר.

אני אמא לילדה קטנה, בעלת תפקיד חשוב במקום העבודה ובלימודים מתקדמים,
אני חוששת שאולי לא אדע כיצד עלי להגיב להתמודד עם התרחשויות אשר עשויות להגיע.
אני כבר בזמן זה חשה כי אני נשאבת לתוך "מסכת של עצבות" דבר אשר לא אופייני לי כלל...

אודה להתייחסותך

שלום לך,

צר לי על מחלתה של אימך, וכולי תקווה כי תחלים ויהיו לכן עוד שנים רבות וטובות יחד.
עם זאת, ברור כי הכאב, העצב והחרדה, גואים בך כבר עכשיו, לנוכח מחלתה, וכמובן לנוכח האפשרות שלא תהיה בחיים.
מוות של אדם קרוב, של הורה שהיחסים עימו קרובים, הוא מאורע משמעותי מאוד בחיי אדם, המצריך התמודדות עמוקה ורצינית. זמן לעבד את האבל, את האובדן.
מאוד טבעי שתחושי שאת זקוקה לעזרה להתמודדות עם מחלתה של אימך. סביר שכבר איבדת חלקים מסוימים ממנה, שאת כבר חשה עצב וגעגעוים מסוימים למה שהיה ביניכן, ושאת מתחילה להתכונן לכל האפשרויות בנוסף להתאמות ולהסתגלות שיש לעשות למצב הנוכחי.

מתיאורך הקצר את עצמך, נראה שאת אישה עם כוחות רבים, אך גם עם התמודדויות לא פשוטות. נראה כי אימך עשתה עבודה טובה, וציידה אותך בכוחות ובמסוגלות להתמודד.

העצבות שלך היא טבעית, לנוכח המצב. אך טבעי גם לפנות לעזרה כאשר מרגישים את הצורך לכך ולנוכח מצבים קשים. טיפול נפשי יכול לחזק אותך, ולעזור לך להתמודד עם הקשיים והאובדנים שכרוכים במחלתה של אימך, לצד ההתמודדויות היומיומיות.

בהצלחה