עצות...

שלום אני,

את מבטאת הערכה עצמית וביטחון עצמית ירודים, המועצמים בעקבות כך שאת ללא קשר זוגי. מאוד מיוחד בעיניי שאת מזהה את התוקפנות שלך, ואת ההגנות שלך, בעקבות תחושות אלו, ולא מאשימה את הסביבה. זה מצביע על העמקה, רגישות ואכפתיות. את גם מחוברת לרגשות שלך ויכולה להקשיב להם. אני חושב שזה הרבה מאוד כנקודת התחלה.
אני מצר על כך שאירועים בחייך ובסביבה שלך הובילו לכך שאינך מכירה בערכך, ולכך שאת מרגישה פחות טובה מאחרים. ההבנה שאת תוקפנית כלפי חוץ משום הכאבים הפרטיים שלך, יכולה לעזור לך לווסת את הרגשות והתגובות שלך.
עם זאת, נדמה שחשוב שתוכלי להבין בסביבה תומכת ורגישה את הפגיעה בערך העצמי שלך, ואת הקושי להיות בזוגיות שתיטיב עימך. מדובר בתהליך פנימי, וכדאי לך לשקול אפשרות של טיפול פסיכולוגי שיוכל לעזור לך בתהליך זה.

בהצלחה

אני חייבת לציין שאין לי כל כך תמיכה . אבא שלי חיי בנפרד ואימי מתנגדת וחולקת על כל דעה שלי, מחשבה שלי, מעשים שלי, אם מישהו שאני מביאה הביתה לא בא לה בעין טוב היא תדע איך להרוס לי.
תמיכה כל כך? אין ממש... לא מרגישה... אני מרגישה שאני צריכה להרגיש שאני בסדר ואני לא בנ אדם רע. וזה כואב לי נורא. שאין את הפידבק הזה מבנאדם כל כך קרוב. וזה נורא מעציב אותי...