שאלת השאלות...

איך מצליחים שלא לחשוב על טעויות העבר? ואני מתכוון לטעויות גדולות ביותר בעלות השלכה קשה על חיי בהווה.

במקרה שלי - אני בן 29 וחייתי את כל חיי בצורה הגרועה ביותר - קשיים בקשרים חברתיים, היעדר חיי חברה עד היום, ובלבול מתמשך בעניין הזהות/משיכה מינית (שתי הבעיות האלה השליכו האחת על השניה). בנוסף היחסים בין בני משפחתי הם בעייתיים ביותר והשפיעו על האישיות שלי מאוד. השיא הוא אבטלה לא קצרה שמשפיעה עליי בסוג של דיכאון שבעקבותיו אני מוצא עצמי חושב בלי הרף על חיי האומללים והלא נורמטיביים.

א-ב-ל, ויש אבל.
באופק הקרוב מאוד אני מתחיל עבודה חדשה (שגם ממנה אני חושש, אבל זה טבעי) וגם מרגיש שיתר הבעיות ייפתרו/נפתרות להן. הדבר היחיד שעדיין מונע ממני מלהתקדם - הוא המחשבות על השנים הארוכות המבוזבזות ועל הנזק שגרמתי לעצמי בדרך שבה חייתי את חיי עד עכשיו. וזה מלווה אותי בכל מקום שבו אני נמצא - אם אני רואה ברחוב תיכוניסטים שחיים חיי חברה שמעולם לא היו לי ולא ישובו, או אם אני קולט ש-90% מחבריי נשואים והקימו משפחות ולי לא היתה זוגיות בחיים ולא יודע מה לגבי העתיד, וכו' וכו'. לו רק יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור - אולי הייתי חי בצורה אחרת, כמו כולם?
אני מנסה לעשות לעצמי תרפיה עצמית - שאני עדיין צעיר יחסית ושיש אנשים שתחילת חייהם היו לא טובים אבל בהמשך חייהם הפכו למעולים, ויש אנשים שבדיוק ההפך, וגם שמחשבות על העבר אינן יעילות ויש להתמקד בהווה (שגם הוא כרגע לא משהו) ומנסה לנחם את עצמי באמצעות השוואות מאנשים שאני מכיר שגם חוו קשיים (אמנם לא כמו שלי). איך מצליחים לנטרל מחשבות על טעויות העבר?