התקפי זעם של פעוט

שלום משי,

כפי שחום אינו הבעייה עצמה, אלא איתות לכך שמשהו השתבש בגוף, כך גם התפרצויותיו של בנך אינם הבעיה עצמה, אלא איתות לקיומה של מצוקה כלשהי. ה"רטנוניות" אינה בעייה, אלא השופר, שבזכותו תינוקך יכול לתקשר לסביבה שמשהו מציק לו או חסר לו. פעוטות שקטים עלולים להחביא בתוכם קושי מתמשך מבלי שהסביבה יודעת על כך מאום, על כן טוב שילדך יודע להתבטא ולמחות.

מה בדיוק מציק לו? את זאת כמובן לא אוכל לדעת דרך הדיאלוג באינטרנט. נסי לגייס את האינטואיציה והרגישות האימהיים שלך כדי להבין את שפתו. אם תוכלי להאזין מעבר לזעם, בודאי תצליחי לשמוע מה הוא מנסה לבטא. תסכול על העיכוב המוטורי? חרדת נטישה? קושי לדחות סיפוק? כאב כלשהו? חוסר או עודף בגרויים? חוסר או עודף במגע? פחד? עייפות כתוצאה מבעיות שינה? קושי עם אחת הדמויות המטפלות? ועוד..

כדי ללמוד להאזין לשפתו ולצרכיו, ובכך לעזור לו להכיל ולמתן את כעסיו, מאד מאד מומלץ להעזר באשת מקצוע. עדיפה בדיקה מיותרת על העדר בדיקה במקרה של ספק. פני לטיפת-חלב או לתחנה להתפתחות הילד, והעזרי בהם לצורך הבנת המצב והטיפול בו.

בהצלחה!

תודה רבה על התשובה המפורטטת.

יש בי חשש קטן שהרבה פעמים הוא צועק כשאני בסביבה.
שאלתי בגן, גם שם כשנגיד לוקחים לו משהו הוא צועק אבל פחות מבבית.
אני מבולבלת אם זה כי הוא רוצה להגיד לי ספציפית משהו או שאולי פשוט לא בא לו באותו רגע על קרבתי...
בסך הכל הוא מאוד מחפש אותי תמיד והרבה פעמים רוצה רק אותי...
מבלבל...
אני אנסה באמת להתייעץ, תודה רבה, נקווה לטוב :)