מצבי- אני לא יודעת..

תשמעי,
לעבור דירה ידוע שזה המצב בין הקשים ביותר מבחינה רגשית,
והזעזוע ממנו מדורג בין עשרת הזעזועים הגדולים ביותר בחיים.

את חייבת לדבר ברוח טובה, עם אמא שלך ולא לשלול הליכה לפסיכולוג,
שיכול להעלות לך את רמת החיים.

עניין של כימיה עם פסיכולוג חשובה ביותר,
אם לא הסתדרת עם אחד,
זה לא אומר שלא תסתדרי עם אחר.

כמו כן אני חוזר על המנטרה שלי,
תעשי דברים שעושים לך טוב, תתרחקי ממה שעושה לך רע.
תלכי לחוג מעניין, יצירה, נגינה, ספורט וכל מה שעושה לך טוב.
בגילך (אני מבין שאת נערה...) התנדבתי במד"א ובמשמר אזרחי, הייתי מלא סיפוק ומאד נהנתי ממה שעשיתי...

מכירה את הפסוק או את השיר?
זה בהמשך למה שאמר לך רונן:
אנחנו חיים בעידן של גלובליזציה והנה, את שם איפה שהוא בעולם ואני כאן בישראל הרחוקה ובכל זאת אנחנו יכולות לשוחח. זה נחמד שאפשר לדלג לנו ככה ממקום למקום בכזו קלילות, לראות מקומות חדשים ולהכיר אנשים חדשים...
אבל...
האדם הוא במובן מסויים כמו עץ: כדי לגדול ולצמוח ולתת פרי הוא צריך כמה תנאים בסיסיים: טיפול טוב (שמש, מים, פרפרים ודבורים...כל הדברים האלה) ואת האפשרות להצמיח שורשים עמוקים. וגם האדם גדל טוב יותר כשיש לו את האפשרות להצמיח שורשים עמוקים ואת זה אפשר לעשות רק כשנמצאים במקום אחד.
את בסך הכל בת 17 ויש לך סיפור חיים לא קל. עברת המון מקומות, ההורים שלך נפרדו...
זה די מובן למה את מרגישה כמו שאת מרגישה. אבל זה לא חייב להיות ככה. באמת. אני מכירה הרבה אנשים שהחיים שלהם לקחו אותם למקומות מאוד קשים ושלא היה להם סיכוי לגדל שורשים, אבל בטיפול הם הצליחו לעשות את זה. חוץ מזה, כמה מהאנשים היותר נחמדים שאני מכירה הם פסיכולוגים. אבל זה יכול להיות כל אחד: כל מי שהכוונות שלו טובות, שיש לו ראש על הכתפיים ושיש לו זמן וסבלנות ורוצה להיות איתך, לשמוע אותך ולהקשיב לך: יועצת בבית הספר, מורה... לדעתי עדיף מישהו שהוא לא ממעגל החברים הקרובים, מישהו שיכול להיות גם אובייקטיבי ושאפשר להעמיס עליו בלי שיתפרק.
מקווה שנשמע מימך בקרוב