כמעט 30

שלום הדס,

אני מבים מאוד את החרדות והחששות שלך. ברור כי העתיד מעורר חרדה ולנוכח התחושה שאולי לא תשיגי את מה שאת רוצה להשיג מתעורר דיכאון. חשוב מאוד לזכור כי תהליכים הם ארוכים ואין קיצורי דרך. לעיתים קרובות, יש נטייה להיקלע למעגל - שבו מרגישים שהמון זמן בוזבז וההישגים הנדרשים לא התרחשו, אז יש ניסיון לקצר את הדרך כדי להרוויח משהו מ'הזמן האבוד'. אך אז קיצורי הדרך לא מצליחים, והזמן האבוד רק הולך וגדל. תני לעצמך את הזמן והמרחב למצוא את דרכך, אז היא תגיע, גם אם זה יהיה 'באיחור' לנורמות כלשהן.
נראה כי את מחפשת את דרכך לעצמאות, ואולי חשוב שתתרכזי בכך, קודם כל. אחרי שתרגישי שאת מסוגלת להיות עצמאית ולקחת את חייך בידייך, תוכלי להתרכז גם שאר הדברים, כמו קריירה וזוגיות.
אני מציע לך גם להסתכל על השלוש השנים האלו יותר לעומק. האם באמת כל מה שהושג הוא 'שימור' הקיים? איך את מרגישה כלפי עצמך? כלפי זהותך? כלפי הקרובים לך?
חשוב שתביאי את כל המחשבות שלך, התסכול והכאב אל הטיפול. הביעי את תחושתייך לגבי הקושי להרגיש שהטיפול עוזר. זה חלק חשוב מכל טיפול נפשי, ועשוי להעלות דברים חשובים ביותר בתהליך שלך.

בהצלחה

אני מוכנה לעשות תהליכים ארוכים , אבל מה ואיפה מתחילים? מה עושים? איך משנים?
אני באמת לא יודעת..
לגבי הטיפול אני משתפת את המטפל במה שאני מרגישה, אבל צערי אני ממש לא מרגישה התקדמות מבפנים ואפילו יש תחוומים שבהם קצת נסוגתי אחורה (עקב התכנסות יתר בעולם הפנימי והדיכאוני שלי בתקופה האחרונה).
מה עושים מבחינה פרקטית (אין לי אפשרות לעזוב את הבית ולממן טיפול בו זמנית).
תודה רבה על העזרה.
הדס

שלום הדס,

אני יכול רק להחזיר אותך שוב לטיפול שלך. כיוון שאת נמצאת במסגרת מקצועית מחזיקה, חשוב מאוד שזו תהיה הכתובת שלך להעלות את המצוקות שאת מדברת עליהן. לעיתים קרובות בטיפול נפשי, כדי להתקדם, אנחנו צריכים לעבור במקומות חשוכים, מדכאים וקשים, שמתוכם נצמח. עם זאת, חשוב שהמטפל ידע על התחושות שלך לגבי התקיעות הפנימית והחיצונית.

שיהיה בהצלחה