ביקור אצל פסיכולוג

איזה פסיכולוג יטפל בבן משפחה שלו?

זה הרי כמעט בגדר גילוי עריות בשבילם, שלא לדבר על זה שאם איכשהו זה יוודע למישהו מבחוץ, הרישיון שלהם בסכנה חמורה.

שלום לך,

משאלתך כה מובנת, עד שעד שלפתע לא ברור לי "איך לא חשבו על זה קודם".

הרי טיפול פסיכולוגי דורש חשיפה, אמון, התמסרות נפשית, כיצד אפשר לעשות את כל זה עם אדם זר, ומדוע לא לפנות לאדם מוכר, אוהב, שאפשר לסמוך עליו?

התשובה טמונה בגוף שאלתך: מטפל ממשפחתך מכיר את הנפשות הפועלות, הוא מושפע מאד מדעות ורגשות שיש לו בעניין, ועשוי להיות מוטה ע"י ציפיות ודינמיקה משפחתית, עד כמה שישתדל להיות אובייקטיבי.

מנגד, גם לך יהיה קשה להשתחרר מתחושת ההיכרות. אולי תחששי להתאכזב ולכעוס, אולי תפתחי ציפייה ליחס מיוחד או קשר בין הפגישות, אולי המפגש מחוץ לכותלי החדר בארועים משפחתיים יתחיל להיות מסובך..

בעבר היה מקובל להאמין שהאובייקטיביות, הנייטרליות, הגבולות הברורים, וסגנון של "לוח חלק", נחוצים למטפל כדי שיתקיים טיפול טוב.

כיום מקובל להאמין שאף מטפל לא יכול להיות לגמרי אובייקטיבי, נייטרלי וחף מציפיות ורצונות. אלא, שהיכרות מוקדמת עם המטופל ומפגש איתו במצבים מחוץ לטיפול עלולים להפוך את זה למסובך מנשוא.

המסקנה היא שלא ניתן להיות בטיפול אצל בן משפחה, וגם רצוי לא אצל אדם מוכר (כמו מטפל של חברה או קרוב משפחה).

את יכולה כמובן לנהל שיחות אישיות ולהתייעץ עם כל אדם שאת סומכת על דעתו, כולל קרובייך המטפלים, כל עוד זה לא מוגדר כקשר טיפולי.

מרתיע אותי.

אחשוב על זה..

שבוע נעים ומוצלח.

הסברת כל כך יפה את הבעייתיות, אבל מה עם הפן האתי והחוקי?

הרי פסיכולוג מחוייב למערכת כללים מסויימת, ואת דנה בשאלה כאילו מדובר בסוגייה פתוחה שיש לה פנים לכאן ולכאן והאופצייה ריאלית ולגיטימית - למה לא, הדוד יטפל באחיינית שלו, והסבתא בנכדים... אין בעיה עקרונית, רק קושי עם גבולות ומטענים נפשיים מעיקים.

תיכף גם תגידי ש"לשכב עם המטפל\ת זה בסדר בעיקרון אבל היום מאמינים שזה יכול קצת להכביד על הטיפול...", בלי לציין את העובדה שמטפל יכול ללכת לכלא באשמה של יחסי מין אסורים בהסכמה ואפילו אונס כפי שכבר קרה בעבר לא אחת בארץ...

ככה זורעים דיסאינפורמציה . אם את רוצה לנהל פורום רציני - תשובות צריך לכתוב מסודר, קודם את העובדות, ורק אח"כ פרשנויות,התפלפלויות, וניתוחים אישיים.