מרגיש תקוע בחיים

שלום ליאון,

אתה בסך הכל צעיר מאוד, וקצת מוקדם להרגיש תקוע בחיים. עם זאת, לא ברור מדוע אינך עובד? ומה מפריע לך לצאת לעבוד כרגע בעבודה שאינה התחייבות לכל החיים? לא ברור מדבריך מדוע אתה חש שאינך מוצא עבודה שמתאימה לך? בשלב זה של החיים? אולי יש הרבה לחץ שהעבודה שתבחר צריכה להיות עבודת חייך, העיסוק שבו תמשיך לעסוק כל חייך. זה עשוי להיות מלחיץ ולהקשות מאוד לבחור עבודה. קשה להתנהל ביומיום כשמשקל כל העתיד מונח על כל פעולה ופעולה. זה מרפה את הידיים ועלול לגרום לכך שבוחרים לא לעשות כלום, שכן כל בחירה היא הרת גורל. אז יש תחושה של תקיעות שרק מדכאת יותר.
חשוב שתיתן לעצמך זמן להכיר את עצמך, דרך חוויות והתנסויות שונות שבהן תצבור ניסיון חיים. אתה יכול לאפשר לעצמך להתנסות בעבודות שונות, ועם הזמן תבוא גם ההתגבשות של הכיוון שבו אתה רוצה ללכת.
אם היה לך טוב בשירות הלאומי, אתה יכול להמשיך לבחון את הכיוון הזה ולחפש עבודה דומה. או לבחור בינתיים בעבודה זמנית שנראית לך מעניינת, שיכולה להיות תקופה בחיים. אתה יכול להתחיל להתעניין במסגרות לימודיות, וכן הלאה. על כל פנים חשוב לתת לעצמך זמן לבחור מסלול שיתאים לך, תוך המשך עשייה.

בהצלחה

אני לא מוצא עבודה מכיוון שכל העבודות הן כמעת אותו הדבר: מכירות, שירות לקוחות ובתי קפה.
בכל אלה כבר עבדתי ופשוט נשבר לי מהמסגרות האלה.
הן מגעילות, ונצלניות.

רק מידיי פעם צצות עבודות מתחום אחר .

העבודות בתחום החינוך מיוחד יש בהן תנאי זוועתים בשכר מינימום וזה ממש לא מתאים לי.
למזלי בתקופות שעבדתי חסכתי קצת כסף אז אני במצב טוב אבל עדיין...

הקטע שאני לא יודע מה אני רוצה ללמוד, לעסוק בעתיד הרבה יותר מעיק לי מאשר זה שאין לי עבודה\:

ההתקדמות שלך לפי מה שאתה מספר מרשימה מאוד בעיניי. הלכת לכיוון החיובי ולא השלילי כי לא ויתרת לעצמך. אני גם עברתי את מה שאתה מרגיש כרגע כבחור צעיר בן 21 סך הכל. הגיל הזה מאוד מבלבל ולא יודעים עדיין מה אנחנו רוצים לעשות בחיינו. מצד אחד ישנם הרבה תחומי עניין: לטייל בעולם, ללמוד את זה וללמוד את זה, לעבוד שם ולעבוד שם ולעסוק בזה ולעסוק במשהו אחר. זה יבוא לבד כי אתה גם מודע לזה תאמין לי שזה יבוא לך לבד. אתה עוד צעיר וזה בסדר. לגבי החרדות הייתי ממליצה לך אם אתה יכול לקחת טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT שמטפל בדפוסי החשיבה שלנו מטפל בחרדות בבעיות חברתיות בבטחון עצמי ועוד... אני מדברת מניסיון והיום אני מחייכת מצאתי כיוון ותמיד יהיה לנו עוד התלבטויות זה נורמלי וגם לא בושה לקחת טיפול שיקל על ההתנהולת היומיומית שלנו