התייעצות

הייתי בזוגיות עם בחור תקופה כוללת של 10 חודשים כאשר לאחר 4 חודשים היתה פרידה של חודש כי רצה לחשוב על הקשר אמר שמרגיש שלא אוהב מספיק ולא ממש נמצא בקשר כנראה בגלל קשר קודם,בכל אופן הוא ניסה עם הקודמת בתקופה שלא היינו יחד וחזר אלי,מאז עברו כמעט 6 חודשים של זוגיות ביחד כאשר היו לנו בתוכם ימים טובים וימים עם הרגשה לא טובה כל כך עקב אמירות שלו שנפגעתי מהן ,ויכוחים וכיוצ"ב היינו בטיפול זוגי (שמבחינתו היה על מנת לקחת אותי לתקן אותי בדברים שפחות אוהב אצלי),
הוא ואני היינו בזוגיות שניה,שנינו גרושים ללא ילדים ,אני בת 36 והוא 40
היו לו אי שביעות רצון לדבריו שאני לא מספיק חברה של אמא שלו,לא מספיק צוחקת וזורמת כפי שהיה רוצה כשנפגשים עם המשפחה המורחבת שלהם וכשהיה אומר לי את זה הרגשתי כל כך עצב וייאוש על כך שהוא מנסה לשנות אותי ואני באמת כל כך בסדר עם כולם ,היה ביננו אי שיוויון גדול בכל הקשור לבית:מבחינתו האשה עושה הכל-קניות,בישול,נקיון ושטיפת כלים ,כביסות וכ"ו שהוא כמעט לא שותף,היו כמה פעמים של השוואות בין הקודמת אלי שהבהרתי שאיני מוכנה לשמוע על השוואות,הוא נתפס גם לדברים שנאמרו בטיפול עלי ודאג להגיד לי כל פעם כשהתווכחנו שהנה אני כך וכך, מזה זמן הרגשתי חוסר בחום חוסר בהתלהבות ורגש מצידו ,הוא כמעט לא יזם מין ולא רק בתקופה האחרונה אלא היו פערים גם בענין זה לאורך הקשר כשאני רוצה ויוזמת יותר והוא לא תמיד רוצה וזה מעצבן אותו שאני מעירה על כך,אמר שאין מספיק חברות ביננו,שאין מספיק צחוקים למרות שאני חושבת שהייתי מאוד כאן בשבילו כחברה ובת זוג.לפני חודש הוא פנה אלי כך,שיש לנו שיחה לעשות שתקבע אם הוא נשאר בקשר או לא, שהוא חושש שאם נביא ילדים אני אבקש ממנו לעזור עם הילדים בכל מיני אופנים והוא מבחינתו זה לא הוא,הוא לא רוצה שיפריעו למרחב שלו,שיוכל לצאת עם חברים,שלא יבקשו ממנו... אני מכיוון שרציתי שלא נריב וניפרד על כך אמרתי שאם צריך אקח מטפלת שתעזור ושמראש אני יודעת שלא אבקש ממנו הרבה ואם כשאבקש לא ירצה אז אין בעיה ניקח מישהי שתעזור.אני בת יחידה ויש לי הורים די מבוגרים,
היה לי חשוב ורציתי להקים משפחה שלמה משלי.
אחרי פסק הזמן הראשון ממנו הייתי בבנק הזרע לפתוח תיק,
כשחזרנו יחד המתנתי לראות מה יהיה בגורל הקשר לפני שאני עושה מהלך של הבאת ילד בעצמי בכל זאת הגיל משחק תפקיד פה,אז הייתי מוכנה לוותר הרבה על מנת שתהיה לי משפחה משלי רק שיש דברים שכלל לא הסכמתי ולא ויתרתי ומבחינתו אני קשה בגלל שזה לא כפי שהיה מצפה.
היה אומר לי שאני אוהבת את עצמי,זה היה ממש מפריע לו
מה שקרה,ששבוע שעבר הוא החליט שרוצה פסק זמן ללכת חזרה לבית שלו ולחשוב על הקשר,אמרתי שאיני מוכנה יותר לפסק זמן ושאם כך הקשר ייגמר,לאחר שחשב כמה דקות אמר שצריך זמן לעצמו ושאעשה מה שאני חושבת.אמרתי שאם כך הקשר נגמר.
האם פעלתי נכון ומה הסיכוי של קשר כזה לאור מה שתיארתי .
תודה
לילך