בעיית דימוי עצמי.

שלום אריאל,

אני מאד מאד מעריכה את המאמץ שלך "להכיל" בתוכך את רגשות הקינאה שלך כלפי החברה שלך, ולא להגביל את החופש שלה או להראות סימני קינאה ורכושנות. אתה מאפשר לה להיות אדם חופשי ולא מעמיס עליה יותר מדי, וזה מאד בוגר לגילך, ובכלל. אני מתארת לעצמי כמה איפוק וגדלות נפש זה דורש ממך. אני בטוחה שהחברה שלך מרגישה משהו מהאופי החזק שלך, ולכן היא אוהבת אותך ומעריכה אותך. אולי בכל זאת תוכל קצת יותר לשתף אותה בסבל שלך ובחששות שלך, לא בכדי להגביל אותה, אלא כדי לפרוק, ולקבל ממנה הבנה, אמפתיה, עידוד וחיזוק.

לגבי תחושת חוסר הבטחון, אתה בודאי יודע שזו תחושה מאד נפוצה בגיל ההתבגרות. הגוף והמראה משתנים במהירות, ולא ממש בשליטת המתבגר. לעיתים עצם השינוי המהיר, גם אם הוא חיובי, יכול לייצר תחושה של ניכור, זרות וחוסר שביעות רצון עצמי. לפעמים חוסר שביעות רצון מהמראה מנקז ומשקף מתח מתחומים אחרים, כמו משפחה, חברה, לימודים או תחומים אישיים.

כאשר תהליך השינוי נרגע ומתייצב, וגם הנפש מתבגרת ומוצאת את מקומה בעולם, יש באופן טבעי תהליך של קבלה עצמית והשלמה עם מראה וצורת הגוף. כלומר, בעתיד הקרוב הקושי צפוי לחלוף מאליו. בינתיים, תוכל לקבל עזרה ע"י שיחה עם חבר קרוב שיבין לליבך, או עם איש/אשת מקצוע.

תרגיש טוב,