דיכאון קל וממושך

שלום לך,

לצד היתרונות שיש בהגדרות ובאבחנות רפואיות, המאפשרות מחקר ושיפור הטיפולים הקיימים, ישנה גם הבעיה שמרגע שנקבעה אבחנה קשה מאוד 'לא להכנס להגדרות', ולא להכנע לפטאליות שיש בהגדרה. פכי שאת מעלה בעצמך בתגובה, אתלא רוצה להכנס להגדרה, אבל חוששת מהכרוניות שיש באבחנה שאת מתארת.
קודם כל אני ממליץ לא לעשות אבחון עצמי. גם לבעלי מקצוע מנוסים קשה לאבחן את עצמם.
אינני יכול לענות לך האם תסבלי מכך בהמשך החיים ועד כמה, בטח לא דרך האינטרנט. אינני מכיר אותך ויודע מה מצבך. אבל ככל הנראה את מתמודדת עם קשיים באישיותך, וההתמודדות הזו יכולה ללוות אותך גם בהמשך החיים. כל אחד נושא עימו את התמודדויות שלו.
עם זאת, לא צריך לשאת זאת לבד לגמרי. אתמתארת דיכאון שהחל לאחר משבר שהיה מלווה בחרדה. נכון מאוד יהיה לפנות לטיפול, שבו תוכלי לעבד את המשבר, את החרדה, ואת ההשלכות שלו.
לגבי המשקל, לפי תיאורך, זה לא מוסיף. אך לא ניתן לומר האם רק זו הבעיה? והאם זה לא סימפטום של הבעיה?
אני לא מאמין בקרבות אבודים מראש, או בגורלות שנחרצים. אנחנו אנשים, וככאלו יש לנו השפעה על חיינו, יכולת להתמודד ואפשרות לבחור. עם זאת, טיפול פסיכולוגי נדרש לעיתים קרובות כדי לעזור לעשות זאת. כדי להתמודד עם הכאבים, החרדות, והקשיים שהופכים את הבחירה לקשה, ויוצרים תחושות של חוסר אונים וחוסר יכולת.
אני ממליץ לך לפנות לטיפול בכדי להתמודד עם מכלול הבעיות שאת מעלה, ולהחזיר לעצמך את שמחת החיים שלך. אין שום סיבה שלא.

בהצלחה