מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- עזרה דחופה לגבי מחשבות אובדניותהילה27/06/2011
שלום!
אני פונה אליכם בשל סיטואציה שנקלעתי אליה ואיני יודעת מה עלי לעשות: יש לי ידיד בן 28 עו"ד במקצועו שגדל במשפחה גרוזנית דתיה מאוד וככל הנראה הוא עבר ילדות מאוד טראומטית. לפני כמה שנים הוא יצא מהארון וכיום הקשר שלו עם משפחתו רופף ואף גרוע מבעבר (וזה למרות שהם לא יודעים על זהותו המינית). במשך השנים שאנחנו מכירים הוא כל הזמן מדבר על סוף החיים שלו, על כמה שגם ככה זה לא משנה ושתמיד ישאר בודד בעולם, שאין אף אחד שאוהב אותו וכו', הוא בעל דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכה, בעל קושי להשתלב בחברה ובעל תנודות רבות במצב הרוח. לאחרונה החל לדבר ברצינות על התאבדות, הוא אינו משקיע בעבודה, מנתק קשרים עם חברים, משתמש במשני תודעה בצורה מוגזמת ומלנכולי כל הזמן. ייעצתי לו לגשת לעזרה מקצועית, אך הוא טוען שזה לא יעזור ופוחד שיפנו אותו לאשפוז בכפייה..אני לא יודעת מה לעשות.. בבקשה עזרו לי..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עזרה דחופה לגבי מחשבות אובדניות - תגובה
שחף ביתן30/06/2011שלום לך,
אני מאוד מבין את דאגתך. ידידך חווה ככל הנראה מצוקה קשה ביותר, הנוגעת לשאלות זהות, וייאוד מהאפשרות לנהל חיים נורמלים, ולקשור מערכות יחסים מיטיבות עם הסביבה. חוסר התקווה והייאוש שלו אכן נשמעים מבהילים, וחשוב שהוא יקבל עזרה ותמיכה. זה שאת דואגת לו זה כבר דבר חשוב מאוד, עם זאת, אינך יכולה להציל אותו. יהיה עליו לשתף פעולה ולטפל בעצמו. אם את חוששת לחייו ואין שום סיכוי שהוא יטפל בעצמו, אולי הדבר הנכון הוא אשפוז? זאת יש לעשות דרך פסיכיאטר מחוזי. על אף שאין זה צעד מומלץ כצעד ראשוני, ורק מתוך תחושת חוסר ברירה וכאשר כל שאר האופציות מוצו.
מומלץ ביותר לעודד אותו לפנות לטיפול פסיכולוגי, הוא יכול לפנות במסגרת פרטית, שבה לא ימהרו לאשפזו. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור ולהציע תמיכה וליווי בתהליך התפתחות אישי גם אם כואב, שעליו לעבור עם עצמו כדי לבחור בחיים. עם זאת, יכול להיות שבמקרה זה מתאימה יותר מסגרת טיפולית אינטנסיבית יותר, שתוכל לתת לו מענה צמוד יותר. כמו-כן חשוב להיות גם במעקב פסיכיאטרי ולקבל טיפול תרופתי נוגד דיכאון, שיכול להחזיר את הכוחות הדרושים עבור תפקוד יומיומי, ועבור טיפול פסיכולוגי.
חשוב שיהיו איתו אנשים קרובים, שישמרו על קשר עימו ושיוכלו גם לתת לו תמיכה ואכפתיות, וגם למנוע ממנו לפגוע בעצמו במקרה הצורך.
אם את מרגישה שזה מעבר לכוחותייך, ומעבר לאפשרות שלך ושל חברים נוספים לעזור לו ולשכנע אותו לפנות לעזרה מקצועית, נכון לערב גורם מקצועי מתאים. אפשר לנסות לשכנעו קודם כל לפנות לפסיכיאטר בכדי לקבל טיפול תרופתי.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

