מרקר CEA ובדיקת סי. טי

בדרך כלל עלית הסמן מקדימה את השינויים בממצאי ההדמיה
היות והעליה מתונה (מ-20 ל-32) הרופא נותן לה להנות מהספק בתקווה שהמחלה עדיין יציבה וממליץ לתת סדרת טיפול נוספת. אחריה יש לחזור על בדיקת הדם ולראות מה קורה

1- האם פט. סי.טי עלול לגלות החמרה -במקביל לעליה במרקרים?ברור שאמא עושה בדיקות דם כל הזמן.
2---האם במקרה של גרורות בכבד הגודל שלהן קובע או העומק או המספר שלהן והאם דברים כאלה ניתן לראות בבדיקת פט. סי.טי? האם ניתן, למשל, למדוד עומק של גרורות?
3--בעבר כתבת שייתכן שינוי במקום מתן folfox מתן של אירינוטקאן. האם במקרה של גילוי החרפה אירינוטקאן יכול לעזור?
4- האם כימואמבוליזציה בכבד יכול להיות פתרון או כלי עזר נוסף במקרה זה?
בתודה וסליחה על כל השאלות, אך אתה המומחה בנושא וההבנה שלי אפסית.
כל טוב לך.

1. בדיקת PET-CT עשויה להיות רגישה יותר מבדיקת CT סטנדרטית להערכת מצב הגרורות בכבד.
2. הערכת המצב של הגרורות כוללת את מספרן של הגרורות, גודלן ומידת עוצמת הקליטה במיפוי PET. העומק פחות חשוב בהערכת התגובה לטיפול, הוא רק מדד של מיקום.
3. אם יסתבר שיש החמרה כדאי לשקול מעבר לתרופה אירינוטקאן
4. כמואמבוליזציה הייתה פעם מאד פופולרית אבל ספק אם תרומתה משמעותית מעבר להשפעת טיפול כימותרפי סאנדרטי דרך הוריד. ניתן לשקול מתן SIRTEX (הזלפה של חומר רדיואקטיבי לעורק הכבד) במידה והגרורות הן בכבד בלבד.