ביופסיה לערמונית

אין שום חשש, הפרוצדורה לא גורמת להאצה של המחלה או להרעה כלשהי

ובתקווה לתוצאות טובות ומרגיעות

Primum non nocere קשור בין היתר גם לאמירת האמת.
לומר לגברת חד משמעית כי אין כל סכנה שביופסיה תאץ תהליך סרטני זה פשוט לא נכון!
אמנם סטטיסטית התופעה של Perineal needle tract seeding קורה רק באחוזים נמוכים
(כ-1%), וזה כשלעצמו יכול להרגיע. עם זאת, לומר אינה קיימת כלל זה ממש לא מדויק.

J Urol. 1990 Mar;143(3):587-8.
Risk factors for perineal seeding of prostate cancer after needle biopsy.Moul JW, Miles BJ, Skoog SJ, McLeod DG.
Urology Service, Walter Reed Army Medical Center, Washington, D.C. 20307-5001.

Between 1975 and 1986, 2,107 perineal prostate biopsies were performed at our institution with 502 (23.8 per cent) positive for prostate cancer. Among this group there were 5 cases (1.0 per cent) of perineal seeding. These 5 cases along with a case referred to our institution represent cases 14 to 19 in the literature. All 19 cases are reviewed to elucidate risk factors for the development of perineal seeding. Biopsy of large volume local tumors appears to be the greatest risk factor associated with 18 of the 19 cases. Technique of biopsy appears to be important in that removal of the Tru-Cut sheath and obturator may expose the perineum to a greater risk of seeding. Other factors discussed include histology, hormonal responsiveness and radiotherapy technique. Distant metastases were discovered simultaneously or within 16 months of the perineal seeding in every case, and all patients died at a median of 36 months after initial diagnosis. Perineal seeding after prostatic needle biopsy is uncommon but its occurrence suggests a poor prognosis.

PMID: 2733112 [PubMed - indexed for MEDLINE]

לכותב ההערה הבלתי מזוהה:
הספרות שאתה מצטט מתייחסת לביופסיות שבוצעו בעבר הרחוק (כמעט היסטוריה), בשנים 1975-1986 (קרי, לפני 30 - 22 שנה), דרך הפרינאום. כיום, כבר לא מבצעים ביופסיות דרך הפרינאום, אלא מבצעים אותן דרך נהור (חלל) החלחולת (רקטום) בהנחיית אולטרה-סאונד טרנס רקטלי, וכאמור, כלל לא דרך הפרינאום (הפרינאום הוא הרקמה הרכה שבין פי הטבעת לכיס האשכים). אשר על כן, אין שום סכנה לפיזור תאי סרטן בפרינאום, שכן המחט כלל לא מוחדרת דרך הפרינאום, אלא דרך חלל הרקטום !!! בנוסף: גם בתקופה שהביופסיה בוצעה דרך הפרינאום הסכנה לפיזור תאים הייתה אפסית (סה"כ תוארו בספרות הרפואית נכון לשנת 1990 19 מקרים, ובסדרה שאתה מצטט, מבין 2101 ביופסיות, שבוצעו ללא הנחיית אולטרה-סאונד, אלא בצורה "עיוורת", פיזורתאי סרטן ארע בסה"כ ב-5 חולים).
זאת ועוד: ב-18 מבין 19חולים שעברו ביופסיה דרך הפרינאום (לפני 22-30 שנה !) ופתחו גרורות בפרינאום - הגידול בערמונית היה גדול מאד: יש לזכור, שבשנים הללו (1975-1986) לא בוצעה עדיין בדיקת ה-PSA ומרבית החולים הגיעו לביופסיה כשהם סובלים מגידול גדול מאד. כיום , לאחר שנכנסה לשגרה בדיקת ה-PSA, מאבחנים את סרטן הערמונית על פי רוב כשהוא קטן, ע"ס בדיקת
ה- PSA.
אשר על כן :"חכמים, היזהרו בדבריכם" !
נ.ב. אני מסכים לאמירה: PRIMUM NON NOCERE, וכן אני מסכים שצריך תמיד לאמר את האמת, והערה פוגענית זו לא הייתה במקום.