אפשרות שימוש ב aprotinin בעת הניתוח למניעת היווצרות גרורת

אכן, לחומר זה תכונות מעניינות, אך כדי שיוכנס לשימוש שגרתי יש צורך לבצע מחקרים קליניים גדולים השוואתיים על מנת להוכיח חד משמעית את יעילותו ולבדוק את סיכוניו

תודה רבה! גם שאלתי:
האם הסיכון עליו מדברים של פיזור תאים סרטניים בעת הניתוח (שאותו יתכן חומר זה מפחית) רלבנטי רק לסוגי כריתה מסוימים בהם החיתוך מתבצע בתוך הגידול, ויש גם סוגי כריתה בהן הסכין לא נוגעת ברקמה סרטנית ולא נגרם פיזור?

בעיקרון צריך לכרות גדול בשלמות ולא לחתוך בתוך גדול, שכן כריתה בשוליים נגועים עלולה להגדיל הסיכון להישנות מקומית ומערכתית

יתכן עוד מקור לפיזור תאים נגועים: אם יוחלט על כריתה מקומית של הגידול שגודלו 1 ס"מ על 1.4 ס"מ, לא מתוכננת פתיחת החזה אלא טיפול דרך 3 חתכים. הגידול יוצא דרך חתך של 4 ס"מ. האין זה שלב המחייב התנהגות לא עדינה עם הגידול הכרות שגורמת בהכרח או בסיכוי גבוה לפיזור תאים ממנו החוצה? כמו משיכה שלו החוצה בכוח, צביטת מלקחיים שסוחטת ממנו נוזל, וכדומה? זה חלק מה trade off מול פתיחת החזה?

בפועל כאשר הכריתה בשוליים הסיכון לפיזור תאים קטן מאד. גם כאשרהניתוח הוא טורקוסקופי.

איך דירוג הסיכון לפיזור תאים - ניתוח טורקוסקופי, ביופסה? גם בביופסה הסיכון נחשב "קטן מאד" או יותר ממשי?

למעט סרטן מסוג מזותליומה, ביופסיות לא מגדילות הסיכון להישנות מקומית

התשובה מאד מענינית, לטובת מקרים בהם אפשר לשקול לוותר על שלב זה.
1. האם ידוע לך אם דעה זאת מסתמכת על מחקרים בהם חיפשו תאים שנפרדו מהרקמה
הנבדקת מיד אחרי הביופסה? או על מחקרים קליניים של תוצאות הטיפול עם \ לא ביופסה?
2. אם כן, התוצאות ברורות, לפחות בחלק מהמחקרים?
גם ידוע על אחרים, בהם יש תוצאות ברורות לכאורה אבל הפוכות?
בברכה

השאלות ראויות למענה רחב היקף, הכולל הבנה של הביולוגיה של הסרטן ומנגנוני היווצרות גרורות - מעבר ל-SCOPE של אתר זה.
מציע לעיין בספרם של DeVita וחב' - Cancer - Principles and Practice of Cancer, מהדורה 10 שנת 2015