האם יכול להיות סרטן לבלב כאשר

ה-CEA קצת גבוה, אבל זה לא מאבחן סרטן לבלב. הסמנים הם בדיקת עזר, מה שקובע - בדיקות דימות (כגון CT), תמונה קלינית, והחשוב מכל: בדיקה ציטולוגית או היסטולוגית מניקור ממצא חשוד בלבלב

אז מה עושים?
אובחנתי בשבוע שעבר כסובלת מסרטן שד.
בבדיקות שערכו לי נמצא בסי.טי ממצא שאתי? בזנב הלבלב בגודל 2.5 סמ'
המרקרים תקינים.

כעת אני אמורה להמתין לבדיקת pet ct
עוד שבועיים.

אני בהתליך הזה כבר מעל שבועיים. מפורקת לחלוטין
אף אחד מהרופאים לא מדבר איתי.

האם הממצא בסי.טי. הוא חד משמעי?

אני אמא לילדים צעירים ואני מרגישה שהעולם של חרב ולאף אחד ברמבם לא ממש אכפת.

מאבדים את החמלה ומתחילים להיות אדישים לסבלם של הפונים אליהם?

???

ההצהרה שלך פשוט מוטעית. הרופאים לא אחראים על התורים, אלא קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר - המערכת. הרופאים האונקולוגים כורעים תחת עומס בלתי יתואר. זהו תפקידו של רופא המשפחה לרכז את הבעיות של מטופליו ולשוחח עימם. האונקולוג או הכירורג נתנו את היעוץ המקצועי, ולבטח הסבירו את מטרת הבדיקות. אין להם שום שליטה על התורים.
הערת אגב: מבחינה מעשית, לעיכוב של שבועיים אין משמעות בריאותית, אך כמובן שיש לו משמעות פסיכולוגית כבדה.
בקיצור: הכתובת של התלונות הן קופות החולים, משרד הבריאות ומשרד האוצר. הבעיה היא, שהציבור הבריא עסוק בדברים אחרים, ולאו דווקא בשירותים לחולי סרטן, שהם ציבוריים לחלוטין ואין להם תחליף רציני במערכות פרטיות (האם בעית העומס הבלתי נסבל במערכת הבריאות הציבורית בתחום הסרטן העסיקה אותך קודם למחלתך ?), ורק כשנעשים חולים לפתע מתעוררים ונעשים מודעים לעומס ולתנאים הקשים בהם פועלת מערכת הבריאות הציבורית, העוסקת בתחומים הקשים - ובמיוחד בסרטן.

מלבד לתת הפניות לבדיקות המבוקשות ולתת את הפרוגנוזה הכי פחות מפחידה, הוא אינו עושה דבר.

אגב, אני יודעת שזה לא הוגן, לבוא אליך אישית בטענות. אבל מבחינתי אתה כעת כתובת חשובה.
סביר להניח שאבלה הרבה מאוד במערך הזה אותו אתה מנהל.

אבל אין ספק שיש דברים שמאוד ברורים לי:
א. היציאה למאבק צריכה להיות משני הצדדים, רופאים מובילים בתחום ובמקביל חולים ובני משפחה.
אין ספק שמי שנמצא בפנים אין לו כוחות, אבל כאלה שסיימו ויש להם השפעה על הממסד בהחלט יכולים לתרום. מהמקום ממנו אני מגיעה יש לי ראיה מערכתית רחבה על מנת לראות אילו הישגים ניתן להשיג כאשר יש לובי חזק שנלחם.

ב. אף אחד לא אלוהים, אבל כמו בתור למעבדה בקופ"ח, צריך שיהיה איזה מדרג בעדיפות ובדחיפות לבדיקות ואת הקריטריונים אתה יודע טוב ממני.

ג. אני מסרתי את התיק שלי לאונקולוגיה ברמבם ביום א'. כן, אני יודעת שביום ד' היה כבר ערב חג, אבל כמה זמן עלי להמתין עד אשר יזמינו אותי?
אני מניחה שאתה יכול לתאר לעצמך מה עובר עלי. אני צעירה, יש לי שני ילדים צעירים ועולם שחרב עלי. ואני מאוד, אבל מאוד אשמח לשמוע לדעתך כרופא, כמנהל המערך הזה וכאדם מה עלי לעשות על מנת לקדם את הדברים.
קראתי כאן הודעה שלך שגידול סרטני בשד מכפיל את עצמו כל כמה חודשים. אני יודעת שיש לי גידול בשד כבר שבועיים ואני יודעת שיש לי ממצא חשוד בלבלב כבר שמונה ימים.

תעבירי בבקשה את פרטיך (שם, שם משפחה, ת.ז. וטלפון בו ניתן להשיגך ללא שמדברים אל מענה קולי)למזכירתי אלינור בכר - 048543003 ביום א' הקרוב
לגבי הערותיך:
האמיני לי, שאני מקדיש ימים ולילות, שבתות וחגים (כולל יום כיפור, למזלי אני לא אדוק) לכתיבת תוכניות, לפניות לראשי המערכת, לועדות שעוסקות בנושאי האונוקלוגיה,להכנת הרצאות ולפעילות למען הציבור, לאגודה למלחמה בסרטן וכ"ה, ללא שום תמורה והכל בהתנדבות (אמיתית). אבל המנגנונים לצערי מאד ציניים, האמצעים דלים, קשה לקבל רופאים מתמחים איכותיים, והכל נמדד היום בשיקולי ממון - אבדו את החמלה ובמקומה משתמשים בסלוגנים נדושים. אבל הכי חמור: לקהל (הבריא) לא אכפת .

אעשה כך ביום א'.
אני ומשפחתי מעריכים מאוד גם את המאמצים הכנים שאתה עושה לקידום הנושא, עבור כולנו.
הלוואי ויגיע היום בו אוכל להתפנות כאדם בריא על מנת לתרום למאבק.

ולסיום, אולי אזכה למעט אופטימיות זהירה,
האם לדעתך נגע היפודנסי בזנב הלבלב בגודל 2.5 סמ'
יכול להתברר כלא ממאיר? גם אם כתוב בסוף "שאתי?"