פעילות

בן 38, בריא בד"כ, עברתי צנתור בשל כאבים בצד שמאל והתברר אח"כ שיש לי אקטזיה בשורש העצב בין החוליות סי-6 וסי-7, ונאמר לי שזה אולי מה שמקרין את הכאב.

בצנתור נאמר לי שיש לי עורק אקטטי. שאלתי את הרופא ואמר לי שזו התרחבות בעורק עצמו, אבל לאחר שקיבלתי את תוצאת הבדיקה היה כתוב כדלקמן:
"לא הודגמו הצרויות משמעותיות, אך כן יש אנוריזמה קטנה בענף מרגינלי בבדיקת IVUS."
כשקראתי על האנוריזמה זה הבהיל אותי מאוד

וקיבלתי תשובה מד"ר הפנר: "הממצא הנ"ל חסר משמעות, תפסיק להתעסק עם זה"

אבל כיום אני עושה הליכות של 6-8 ק"מ כל יום, באופן קבוע, שאני עובר אותם בשעה ורבע, חלק מהמסלול הוא עלייה באורך של כ-1 ק"מ, ואני מרגיש טוב מאוד עם זה, כשאני הולך אני לא מרגיש דופק מהיר או נשימה מהירה. אם צריך לשמור על גורמי סיכון זאת הדרך הטובה ביותר לשמור עליהם, ההליכות מורידות רמת כולסטרול, משקל ולחץ דם, ומרחיבה את העורקים בכל הגוף, רופא אחד(לא קרדיולוג) אמר לי שלא צריך להתאמץ יותר מדי, אבל רק ככה שומרים על גורמי סיכון, והוא אמר גם שאסור לעשות תרגילים אזומטריים כמו הרמת משקולות בשתי ידיים או שכיבות סמיכה כי אז הדם נלחץ באזור החזה וזה ירחיב את העורק יותר. את האמת הוא בלבל אותי. האם עליי במצב כזה להקשיב לגוף שלי או שצריך להתמתן, יש לי חשק לרוץ ואני יכול, אבל אני לא מעיז, יש לי גוף שרירי מאוד ובנוי טוב, ורוצה ללכת לחדר כושר, האם נכון מה שנאמר לי לגבי התרגילים? האם 8 קילומטרים זה הרבה ביום?

אנא תשובתכם ובמיוחד לגבי ההליכות, כי אני הולך שנים ולא יכול להפסיק את זה.

תודה רבה לכם. ההודעות האחרות בשמי הן רק בשביל להעביר תמונות לתמונות האתר, שמה אתם יכולים להסתכל על האנוריזמה שלי.
תודה רבה לכם.