האם התופעה מסוכנת ומה ניתן לעשות?

שלום,
בת 26,בריאה.לא מעשנת,לא נוטלת גלולות.מזה זמן רב (5 שנים) סובלת מדופק מהיר מאוד ותחושת קושי לנשום כאשר אני עולה במדרגות או הולכת מעט מהר יותר מקצב הליכה איטי.בדיקות דם תקינות ,הולטר לחץ דם מלפני 4 או 5 שנים תקין, עשיתי הולטר לב שיצא תקין,אקו לב שיצא תקין ואקו לב במאמץ (לפני 3 שנים) שיצא תקין למעט לחץ דם גבוה במנוחה(145/96). הרופא אמר שככל הנראה זה מלחץ. הדופק המהיר מאוד בכל מאמץ קטן+תחושת הקושי בנשימה מפריעה לי מאוד מאוד בחיי היומיום ומפחידה מאוד. אני ממש מרגישה שאני הולכת להתעלף או למות במצבים בהם הדופק מאוד מהיר. רופא אחר אמר שיש תופעה כזאת אצל נשים צעירות עד גיל 30 בערך.מה לדעתך הבעיה ומה ניתן לעשות עוד שלא עשיתי?המצב בלתי נסבל!! האם זה לא מסוכן שאני ממשיכה (בסבל רב!) לעשות פעילויות עם דופק כל כך גבוה ותחושת קוצר נשימה ותחושה כללית רעה???האם יכול להיות מצב בו אני אתעלף מהדופק המהיר? הקרדיולוגים אומרים שהם לא רואים בעיה בלב ובזה זה נגמר. אבל הסבל ממשיך!!. האם זה מסוכן שאני אמשיך לעשות פעילויות יומיומיות רגילות עם דופק כל כך גבוה? אני יכולה להתעלף/למות?

ד"וח אקו לב מאמץ:
ממצאים עקריים באקו מנוחה:
חדר שמאל בגודל תקין (37/23 מ"מ).אין עדות להיפרטרופיה (8/8 מ"מ).התכווצותו הגלובלית והאזורית בטווח הנורמה.גודל ותפקוד תקין של חדר ימין.מבנה ותפקוד המסתמים תקין. תפליט פריקרדיאלי מינימלי. ללא עדות לקוארקטציה של האורטה בדופלר.
מהלך הבדיקה:
דופק מנוחה-114 שיא מאמץ-175 (89%)
לחץ דם(מ"מכ)מנוחה-145/96 שיא מאמץ-166/89

הנבדק ביצע מאמץ מדורג על מסילה לפי פרוטוקול ע"ש: BRUCE
המאמץ הופסק אחרי: 10 דקות,בעומס של 12.8 METS
עקב:עייפות

תוצאות: דיווחה על קוצר נשימה מתחילת המאמץ (ללא סימנים של דיספניאה של ממש).סטורציה באויר חדר בשיא הדופק 98-99% ל.ד גבוה במנוחה (יתכן מרכיב התרגשות)
שינויים בא.ק.ג מאמץ: לא נראו שינויים איסכמיים.ללא אריתמיות במהלך הבדיקה.
סכום אקו לב במאמץ: במאמץ בעומס גבוה ובדופק תת מירבי מראה שיפור גלובלי ואזורי בהתכווצות חדר שמאל. אין סיגנל TR בגמר המאמץ למדידת הלחץ הריאתי. המאמץ לווה בקוצר נשימה (ללא רושם קליני לדיספניאה אובייקטיבית וללא עדות לדהסטורציה).ללא שינויים איסכמיים נלווים באק"ג.לסיכום,תגובה קונטרקטילית טובה של חדר שמאל למאמץ.