פרפור פרוזדורים והיפוך

מישהי,
לדעתי לפי תאורך אין יותר מקום למכות חשמל.
הטיפול צריך להיות בהאטת הקצב, הוא ישאר בפרפור, לא התקפי אלא קבוע.
השילוב של נורמלול ואיקקור עלול להיות מסוכן והוא לא מומלץ בכל מקרה.
אבלציה לא לענין.
כנ"ל לגבי ניתוח, את ודאי לא מעונינת לחתוך לו את בית החזה והלב בגיל 80+...
אופציה אחרונה, במידה והטיפול התרופתי לא יצלח (ב. התריס נבדקה?), וזה נדיר שהוא לא מצליח, זה לצרוב לו את מערכת ההולכה החשמלית ולהשתיל לו קוצב לב קבוע.

תודה על תשובתך. אני מעריכה זאת מאוד.
מעניין, על הטיפול התרופתי שאתה מגדיר כמסוכן המליץ לו קרדיולוג המשמש כמנהל מחלקה פנימית ברמב"ם (סבי חיפאי). יש לי 3 שאלות המשך:

1. אם טיפול תרופתי זה הינו מסוכן, ובהנחה שאתה ממליץ על טיפול תרופתי שלטענתך הינו יעיל במרבית המקרים - על איזה טיפול נהוג להמליץ?
2. האם מצב של פרפור תמידי אינו מסוכן? האם ניתן להמשיך לחיות עימו לאורך זמן?
3. כמו כן, מתי בוחרים באופצית צריבה+השתלת קוצב?

המון תודה, יישר כוח

1- צריך למצוא את השילוב התרופתי המתאים. יש סינרגיזם בין נורמלול ואיקקור, השילוב הזה עלול להביא ברגע מסוים ל"התמוטטות" מכיוון שלשילוב הנ"ל יש השפעה מדכאה מאוד על התכווצות הלב וגם על מערכת ההולכה. במיוחד לאיש בגילו זה יכול להיות מסוכן. מה גם שלמרות הפסקת הפרוקור, לפרוקור לוקח שבועות וחודשים עד שהוא מתנקה מהגוף. מבחינתי ניתן להגדיל מינון הנורמלול או האיקקור, או להוסיף לאחת מאלו דיגוקסין או אפילו להמשיך עם פרוקור עם איקקור או נורמלול למרות שהקצב פרפור. אבל צריך להתאים את המינון המתאים לו ולמצבו הכללי וזה לא לטיפול באינטרנט.
2-אין בעיה לחיות עם פרפור כל עוד הקצב נשלט והוא לא מהיר. קצב מהיר קבוע, בפרק זמן של מס' שבועות בלבד יכול לגרום לירידה משמעותית בהתכווצות הלב עד כדי אי ספיקת לב, אבל זהו תהליך הפיך במידה ומגלים בזמן ומשתלטים על הקצב.
3-צריבה וקוצב אחרי שהטיפול התרופתי נכשל והפרפור למרות הכל מהיר מידי, או במיקרים שישנן תנודות בדופק בין איטי מאוד למהיר מאוד ואז כל טיפול תרופתי בעייתי.

נראה לי שלמדת פרק (קטן) בקרדיולוגיה
בהצלחה בהמשך