שאלות לגבי מאמר שלך בעניין הרובד הטרשתי

1- כיום מנסים לפתח שיטות לאבחן האם הרובד הטרשתי יציב או לא עדין אין שיטה בדוקה לעשות זאת. ניתן כמובן לגלות זאת על ידי הסתכלות מקרוסקופית על דופן העורק אך זה לא ניתן לביצוע באדם חי לכן לא מועיל מבחינה קלינית.
2. הכולסטרול בדופן העורק גורם ליצירת דלקת מקומית.
3. חומרת ההצרות קובעת האם יסבול החולה מתעוקה - הצרות של מעל 70% תגרום לתעוקה בדרך כלל והצרות פחותה מכך לא תגרום, אך עדין - עלולה לגרום לאוטם. לכן אם אדם מתלונן על כאבי חזה מפנים אותו לבדיקה כמו מיפוי או מבחן מאמץ כדי לבחון האם מדובר בהצרות כלילית שגרמה לספמטומים או לא. כמו כן אם מגלים אסכמיה בשל הצרות כלילית של מעל 70% ברור לאדם זה יש עוד הצרויות של פחות מ 70% כיון שמחלה אינה נקודתית.
4. פיטוסטרולים מפחיתים כולסטרול במידה מועטה בלבד ולא נבחנו במחקרים קליניים סטטינים מורידים כולסטרול בעד 55% ויעילותם הוכחה מחקרים רבים.
5. יש הבדל בין קרע הדופן העורק וחשיפת בריכת הכולסטרול לדם, ובין הפחתת הכולסטרול בדם ודיפוסיה של הכולסטרול החוצה מדופן העורק לדם ומשם לכבד לפי מפל ריכוזים. הארוע הראשון הוא טראומטי וגרום לקריש דם והשני אינו טראומטי ולא גורם לקריש דם.

שלום פרופ'

תודה על המענה

מהדברים עולה שהסיכון להתקף לב אינו קשור בחומרת ההצרות.
מה שאומר שגם אדם שנחשב יחסית בריא וללא הצרות שמתגלה בבדיקות, יש אותו סיכוי לקבל התקף לב כמו מישהו שסובל מתעוקת חזה? זה קצת מפחיד
חוץ מסטטינים יש משהו (תוסף כלשהו) שיכול לשפר את מצב העורקים ולהפוך רובד טרשתי לא יציב ליציב?
וגם מי שלוקח סטטינים, איך הוא יכול לדעת שמצבו השתפר ושהרובד הטרשתי הפך מלא יציב ליציב?
ולגבי ההסבר בסעיף 5, איך בעצם הכולסטרול יכול לצאת מבריכת הכולסטרול לדם אם אין קרע בדופן העורק?

תודה רבה

מי שיש לו תעוקת חזה בסיכן יותר גבוה להתקף לב מאשר מי שלא סובל מתעוקה כיון שזה שסובל מתעוקה יש לו הצרות של 70% לפחות באחד העורקים הכלילים ובטוח שיש לו עוד הצרויות פחות חמורות בענפים אחרים. מי שאין לא תעוקה יתכן שאין לו טרשת כלל ואז אינו בסיכון או שיש לו טרשת לא חסימתית ואז הוא כן בסיכון.
אורח חיים בריא תזונתית ומבחינת פעילות גופנית המנעות מעישון טיפול בכל גורם סיכון אם קיים (לחץ דם סוכרת כולסטרול) כל אלה מגנים מהתקף לב
כולסטרול יכל לצאת המדופן העורק בדיפוזיה כמו שנכנס לדופן העורק.