שלום לרופאים, אנחנו צריכים קצת עזרה

בשביל להבין קצת יותר טוב את ההבדל בסיכונים(בטווח הקצר והארוך יותר) בין טיפול של "היפוך חשמלי" לבין ניתוח של "אבלציה" בלתי פולשנית.. אבא של בן 69 והוא אובחן לפני כשבועיים עם רפרוף עליות, והוא מאד סובל מן העניין מדי פעם שזה מתגבר בזמנים בלתי צפויים. מאז שהוא אובחן הוא נוטל כל יום קומדין ונורמיטן בנוסף לזריקות קלקסן פעמיים ביום.. הקרדיולוגית שלו אמרה לו שיש לו שתי אפשרויות לטפל בעניין, או בהיפוך חשמלי או באבלציה וזו ההחלטה שלו. אבל זאת בהחלט החלטה מאד לא פשוטה, מפני שמצד אחד אבי גם מאד סובל מתופעות הלוואי וההגבלות וכו' של התרופות הנ"ל, ולפי מה שהסבירו לו שאם הוא יבחר לבצע אבלציה יש סיכוי סביר שהוא יוכל להפטר לחלוטין לאחר מכן מכל התרופות הללו.. אבל מצד שני אנחנו לא בטוחים איזו פרצדורה "האבלציה" או ה"היפוך החשמלי" מסוכנת יותר בטווח הקצר וגם הארוך יותר.. למרות שמובטח לנו שאם הוא יחליט לבצע בסוף את האבלציה הדבר יעשה ע"י אחד הרופאים המנוסים והמומחים ביותר בארץ בתחום.. אבל בכל זאת.. מה דעתכם, איזו פרוצדורה מבין השניים מסוכנת יותר?.. ושאלה שניה.. האם יתכן לפעמים בכל זאת לבצע היפוך חשמלי מוצלח ולהפסיק לגמרי לקחת תרופות לאחר מכן?.. או שתמיד ללא יוצא מן הכלל, לאחר כל היפוך חייבים להמשיך לקחת תרופות נוגדות קרישה כל החיים?.. נ.ב כדאי לציין שאבא שלי גם סובל ממחלת הCLL(ללא תרופות כימוטרפיות בינתיים ורק במעקב קבוע) שמחלישה ומעייפת אותו בלי שום קשר לכל התרופות החדשות האלה שהוא נאלץ להתחיל לקחת עכשיו בגלל הלב. תודה רבה מראש.. דני.