מה עושים ?

לפני כחודשיים כתבתי כאן על אימה של חברתי, בת 72 לערך, שעברה התקף, אושפזה ועברה צינתור. שאלתי על חוסר רצונה לאכול ונעניתי כי היא סובלת מדיכאון ויש לתת לה טיפול נגד הדיכאון. עד כאן הכל שגרתי, מכאן ואילך מצבה רק התדרדר ואתמול בבוקר לצערי נפטרה. שאלתי היא: מה עושים עם אדם מבוגר לאחר שעבר ארוע לבבי, עם או בלי צינתור, ושוחרר לביתו, מי בעצם ממשיך בטיפול וההשגחה שלו ? אימה של חברתי לא אכלה והגיע למשקל 33 ק"ג, אך עדיין נשארה צלולה, וסירבה לשתף פעולה עם חברתי בנסיונותיה לטפל בה בבית, וה"בעיה" שהיא עוד לא הגיע לדרגת תיפקוד סיעודית, אז מדובר בקשישה שנמצאת בביתה והולכת ונובלת לאט לאט, ובסוף כשהגיעה לבי"ח מצבה היה קשה עם תת משקל, פצעים בפה, אלרגיה בכל הגוף, אי יכולת לשלוט בסוגרים, אבל צלולה מספיק להביע סירוב כמעט לכל טיפול ? מה עושים עמ קשיש במצב כזה ? הרי אם חברתי הייתה מאשפזת אותה במוסד סיעודי, בהנחה שזה התאפשר כספית ופרוצדורלית, זה היה גומר על אימה עוד לפני שזכתה לקבל טיפול כלשהוא, וממילא אי אפשר לכפות עליה זונדה ולקיחת תרופות ? אימה של חברתי לא שיתפה פעולה ופשוט חיכתה לסיים לחיות והגיע בסוף התהליך למצב גופני ירוד מאוד - מה עושים ?