פגיעה עצמית: למה אנשים חותכים את עצמם?

ישנם אנשים אשר פוגעים בעצמם פיזית לא למטרת התאבדות. הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בחיתוך, בשריפה, בהכאה או בסוגים דומים של חבלה עצמית. תופעה זו מכונה "פגיעה עצמית ללא כוונה אובדנית" והחבלה המוכרת ביותר היא חיתוך העור.

אף על פי שכך זה נראה, הפגיעה העצמית אינה דבר חדש של העשורים האחרונים, אלא היא הייתה נפוצה כבר בימי יוון כמנגנון התמודדות. אך עם זאת בשני העשורים האחרונים חלה עלייה חדה במקרי הפגיעה העצמית אך מחקרים מתקשים לבסס את מספרם.

היכנסו לפורומים והתייעצו עם המומחים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום פסיכותרפיה

פגיעה עצמית כשחרור מדיכאון ומכאב נפשי

כמו בימי יוון, חתיכה ופגיעה עצמית היא מנגנון התמודדות. החבלה בגוף גורמת לתחושה פיזית שמעוררת את האדישות ואת הנימול הפיזי והנפשי שמאפיינים דיכאון וחרדה. כמו כן, הכאב הפיזי מאפשר מעין ריחוק מהבעיות הנפשיות והרגשיות שסובלים מהם אנשים בדיכאון. אנשים מסוימים חותכים את עצמם לכדי יצירת פצע אשר מסמל את הכאב הנפשי ואנשים אחרים חותכים את עצמם כדי לאותת לסביבה שלהם מה הם מרגישים.

במקרים מסוימים יש קשר בין פגיעה עצמית לבין טראומת ילדות כמו התעללות פיזית, התעללות מינית או הזנחה. במקרים אחרים התופעה קשורה לבעיות נפשיות שונות, כמו דיכאון, חרדות, נטיות התאבדות והפרעת אישיות גבולית.

פגיעה עצמית שכיחה בקרב בני נוער

הפגיעה העצמית היא תופעה רחבת היקף יותר ממה שנהוג לחשוב, בארצות הברית משוער כי 1 מכל ארבעה אנשים בוגרים וכ-15% מבני הנוער היו מעורבים בצורה כזו או אחרת בפגיעה עצמית. מנתונים סטטיסטיים משוער כי בישראל 1 מכל 5 בני נוער פוצע את עצמו.

התופעה אמנם שכיחה יותר בקרב בני נוער, אך היא לא מוגבלת לגיל, למגדר או למעמד סוציו-אקונומי. יש ילדים שמתחילים לפגוע בעצמם כבר בגיל 9 ויש אנשים שמתחילים זאת רק בגיל 50. ההרגל יכול לבוא במחזורים ויש כאלה שמפסיקים לפגוע בעצמם למשך תקופות ארוכות וחוזרים לעשות זאת לאחר כמה חודשים או אפילו אחרי כמה שנים.

הגישה הרווחת היא שפגיעה עצמית דומה להתמכרות לחומרים מסוכנים כמו אלכוהול וסמים. החבלה בגוף היא מעין ריפוי עצמי לתחושות ולרגשות אשר קשה להפסיק אותה ולהיגמל ממנה. אנשים שחותכים את עצמם מתארים את תחושת ההקלה והרגיעה שבאה לאחר מכן. מבחינה פיזיולוגית, תחושת האופוריה חלה בגלל שהגוף משחרר אנדורפינים בעת פציעה.

מטרת האנדורפינים היא לתת לגוף אנרגיה כדי שהאדם הפצוע יוכל לטפל בעצמו ולהקל על תחושת חוסר הנוחות שהכאב גורם. לכן הפגיעה העצמית אינה מקנה רק תחושה של כאב פיזי אלא היא מאפשרת רגעים של תחושה טובה מבחינה הרגשית.

טיפול פסיכותרפי לאנשים שחותכים את עצמם

לתקשורת בכלל ולטלוויזיה ולקולנוע בפרט יש תפקיד חשוב בייצוג של הפגיעה העצמית וייתכן שהן הסיבה לעלייה במקרי החבלה בעשורים האחרונים. סרטים לעתים מציגים את חיתוך הוורידים כתופעה נורמטיבית ואפילו רומנטית מצד אחד אך מצד שני הם לא מראים את התמונה במלואה ואת ההשלכות של הפגיעה.

כיום פגיעה עצמית ללא כוונה אובדנית מוגדרת כהפרעה ב-DSM-5 – המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. לפי המדריך, ישנם הבדלים ברורים בין פגיעה עצמית לבין ניסיונות התאבדות ולכן ההתייחסות למקרים אלה והטיפול בהם צריך להיות שונה ונבדל.

אולי יעניין אתכם גם:
הפרעות אכילה: סיבות, תסמינים וגורמי סיכון
כיצד לטפל בדיכאון בעזרת ויטמינים, תוספי מזון וצמחי מרפא?
כיצד טראומות נפשיות של הסבים משפיעות עלינו?
מהו טיפול התנהגותי ולמי הוא מסייע?
אילו דפוסים יכולים להעיד על חרדה?

בממוצע אנשים אשר פוגעים בעצמם עושים זאת לתקופה של בין שנתיים לארבע שנים, אך אפשר לקצר את הזמן הזה בעזרת טיפול פסיכותרפי. ישנם שני סוגי טיפול אשר נמצאו יעילים במיוחד לאנשים אשר פוגעים בעצמם. טיפול דיאלקטי-התנהגותי הוא סוג של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שבו מקנים למטופל כלים להתמודדות עם קשיים נפשיים. טיפול פסיכו-דינמי מסייע למטופל להתבונן בחוויות העבר שלו ולהגדיר את הבעיות שגורמות לו לכאב הנפשי שהוא מרגיש.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר